יד
יד נוהגין במדינות אלו שלא לאכול דבש בפסחעב שחוששין שמא עירבו בו קמח מחטים שנרחצו במים קודם הטחינהעג ואפילו דבש של ישראל שרדה אותו מכוורת שלו וידוע לו שלא נתערב בו קמח אף על פי כן אין לאכלו ולא ליתנו לתוך התבשיל ולא לעשות ממנו משקה מי דבשעד (שקורין מע"ד) בתוך הפסח מפני מראית העין שאינן יודעין שהוא של ישראלעה.
אבל קודם הפסח אפילו דבש של נכרי מותר לעשות ממנו משקה מי דבש לשתותו בפסח שאף אם נתערב מעט קמח בתוך הדבש הרי הוא מתבטל בששים בתוך המשקה קודם הפסחעו ואינו חוזר וניער בפסחעז.
ואפילו דבש בפני עצמו שבשלו קודם הפסח מותר לאכלו בפסח שאף אם היה בתוכו מעט חמץ הרי הוא נתבטל בתוכו בששים כיון שאין בו אלא חשש חימוץ ויש מתיריןעח אפילו בפחות מששים ויש לסמוך על דבריהם במקום הפסד מרובה או במקום מניעת שמחת יו"ט:
הערות
- עב. הלכות ומנהגי מהר"ש סי' מה. מהרי"ל הל' מאכלות אסורות בפסח (ע' קלא). דרכי משה ס"ק ג. רמ"א ס"ח. לחשוש לדעת המחמירין: הגהת סמ"ק סי' רכב (ע' רלב). מרדכי רמז תקצא.
- עג. [ב]"י ד"ה דבש. ט"ז ס"ק ו. מ"א ס"ק ו (משא"כ כשלא נרחצו, ראה לעיל סי' תסב ס"ב, שהדבש הם מי פירות שאינן מחמיצים. ב"י וט"ז ומ"א שם).
- עד. הגהת סמ"ק ומרדכי ומהר"ש ומהרי"ל שם (והיינו בתוך הפסח, כדלקמן).
- עה. הגהת סמ"ק ומרדכי שם (דלמא אתי לאחלופי). מהר"ש ומהרי"ל שם. דרכי משה ס"ק ב. ב"ח ס"ד ד"ה כתב בה"ג (והיינו בהוכנסו לכלים קטנים, כדלקמן סט"ו).
- עו. מהרש"ל בביאורו לסמ"ג (ל"ת עט). רמ"א שם (בחביות), לפירוש המ"א ס"ק ז (דמיירי שאינו מעורב בשעוה). לבוש ס"ח. ב"ח שם.
- עז. ראה לעיל סי' תמז סכ"ב.
- עח. לבוש שם (אחר שהביא יש נוהגין לאסור שיש לחוש שאין בו ס', מסיק שכל המיקל לא הפסיד, כיון דתערובת הקמח מילתא דלא שכיח, והמחמיר יחמיר ותבא עליו ברכה). וראה ח"י ס"ק טז (כשנתערב בתבשיל בפחות מס').
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.