ח
ח אם נפלו מים על קמח יסיר מקום המלוחלח והשאר מותרסה אפילו נפלו המים בתוך הפסחסו וטוב לרקדו אח"כסז וכן אם שק מלא קמח נתלחלח מקצתו ממים יאחוז בידו את מקום המלוחלח עם הקמח שאצלו עד שיריק כל הקמח שבשקסח ואח"כ ירקדנו.
ואם אי אפשר לעשות כןסט כגון שנתלחלח בצדו בהרבה מקומותע ירקד כל הקמח וכל קמח שנתלחלח והיה כמו עיסה ישאר למעלה והשאר מותרעא אפילו הוא בתוך הפסח.
ואם הוא יום טוב שאסור לישראל לרקד כל הקמח אם אין צריך לכולו ביום טוב שהרי הוא טורח לצורך החול ירקדנו על ידי נכרי דכיון שכבר נרקד הקמח פעם אחת קודם יום טוב ויצאו ממנו כל הסובין ואינו חוזר ורוקדו אלא כדי לבער החמץ מתוכו אם כן אין כאן מלאכה גמורהעב אלא שבות מדברי סופרים כמו שיתבאר בסי' תק"ועג והאמירה לנכרי הוא שבות דשבות והתירוהו לצורך מצות ביעור חמץעד שכשמסיר קמח המלוחלח משאר הקמח ומשליכו ארצה הוא מתבער מאיליו על ידי דריסת הרגליםעה ואם הוא רוצה יכול הוא ליתן כל הקמח שבשק במתנה גמורה לנכרי מיד שנתלחלח קודם ששהה שיעור מילעו ואז לא יצטרך לרקדו כלל:
הערות
- סה. רא"ש פ"ב סי' כב. טור ושו"ע ס"ד.
- סו. ט"ז ס"ק ג (מותר אפילו בפסח) וס"ק ד (באכלו עכברים). ח"י ס"ק יב.
- סז. הגהות רש"ל לטור. ב"ח סוף הסימן. ט"ז ס"ק ג-ד. מ"א ס"ק ו. ח"י ס"ק י.
- סח. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- סט. שו"ע שם.
- ע. מ"א ס"ק ז.
- עא. מרדכי רמז תקסט, בשם הר"י אור זרוע. שו"ע שם.
- עב. מ"א ס"ק ח.
- עג. סעיף ג.
- עד. כדלעיל סי' שז סי"ב וסי' תמד ס"י וש"נ.
- עה. קודם שיתחמצו, וכדלעיל סי' תס ס"ו (שלכן הוי רקידת הקמח צורך מצוה, שיוכל להשליכו ארצה כו').
- עו. מ"א שם. וכדלעיל סי' תמד ס"ט (שגם זה מותר כיון שיש בזה צורך מצוה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.