ג
ג וכשהוא נותן לפניהם שעורים או חטים משש ואילך צריך ליזהר שלא להשליכם במקום לח שיוכלו לבא לידי חימוץי.
אבל קודם שש מותר ליתן לפניהם אפילו חמץ גמור רק שצריך ליזהר מתחלת ליל י"ד אחר הבדיקה ואילך לעמוד עליהם משעת אכילתם עד שיגמרו לאכול כמו שנתבאר בסי' תל"גיא ומה שמשתייר מאכילתם לא יניחנו מוטל לפניהם אלא יניחנו במקום משומר עד זמן הביעור כמו שנתבאר שם.
וטוב ליזהר משלשים יום קודם הפסח ואילךיב שלא להשליך לפניהם שעורים במקום לחיג (אלא אם כן עומד עליהם בשעת אכילתם עד שיגמרו לאכול ומה שנשתייר לא יניחנו מוטל לפניהם) כי יש לחושיד שמא כשיגיע זמן הבדיקה לא יעלה על דעתו שהמקום שהשליך שם שעורים היה לח ולא יבדוק שם ואף אם יבדוק שם ימצא שעורים שנשתיירו מאכילתם ולא יעלה על דעתו לבערם כיון שכבר נתנגבו ואין חמוצם ניכר.
וטוב ליזהר שלא ליתן לפניהם מים לשתות בעוד שהשעורים מונחין לפניהם אלא יכבד מתחלה אותו מקום היטיב ואחר כך יתן שם מיםטו:
הערות
- י. מהרי"ל הל' מאכלות אסורות בפסח (ע' קלה). שו"ת מהר"י ווייל סי' קצג. רמ"א ס"א.
- יא. סעיף כז.
- יב. מ"א סי' תלג ס"ק י בשם מהרי"ל. וטעם ההיתר קודם ל' יום (שאין צריך בדיקה) נתבאר לעיל סי' תלג סכ"ה.
- יג. שו"ת מהר"י ווייל שם. ח"י ס"ק ד.
- יד. ראה לעיל סי' תלג סכ"ז וקו"א שם ס"ק ז.
- טו. דרכי משה ס"ק א, בשם מהר"י [ברונא] .
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.