ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו ובו כ"ט סעיפים:ו

ו

ו טוב להחמיר ולמחות שלא יאפה חררות ברמץכב וכן שלא יאפה בחמהכג שיש לחוש שמא יחמיצו קודם שיתחילו לאפותכד ואם עבר ואפה ברמץ מותרות באכילה ומותר לצאת בהן ידי חובתוכה אבל אם עבר ואפה בחמה אף על פי שמותרות באכילה דכיון שהחום גדול כל כך עד שיוכל לאפות אין החום מניחן להתחמץ אלא מיד הן מתחילין להאפותכו מכל מקום אין אדם יוצא בהן ידי חובתו אפילו בדיעבד לפי שהאפוי בחמה אינו קרוי לחם כללכז והתורה אמרה לחם עוני.

אבל האפוי בחום האור קרוי לחם אע"פ שאינו נאפה בתנור אלא באלפסכח בלא משקהכט:

הערות

  1. כב. עי' בפר"ח ס"ב ד"ה ומ"ש שלא יעשו (שהוא רק חומרא). ארחות חיים הל' פסח ספ"ג (שראוי למחות). שו"ע ס"ב.
  2. כג. כנסת הגדולה הגב"י. ח"י ס"ק ח.
  3. כד. ארחות חיים שם.
  4. כה. תוספתא פ"ב הי"ג. פסקי ריא"ז פ"ב ה"ד סי"ג. שלטי הגבורים (יא, ב אות ב). פר"ח שם.
  5. כו. ח"י שם.
  6. כז. גמרא לז, א (שפטורים מן החלה). פסקי ריא"ז ושלטי הגבורים שם. ח"י שם.
  7. כח. ברייתא לז , א. רי"ף ורא"ש פ"ב סי' יז. טור (וראה שו"ע ס"ב שמותר לאכלו בפסח).
  8. כט. רא"ש פ"ב סי' טו. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' קסח סי"ג וסכ"ב (לענין ברכת המוציא).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.