יז
יז מי שלש עיסה בערב פסח סמוך לחשיכה ולא הספיק לאפותה עד שחשיכה ליל יום טוב אם אין דעתו לאכול ממנה ביום טוב ראשון אלא ביום טוב שני או בחולו של מועד שיש לו מצות לצורך יום טוב ראשון אסור לו לאפותה ביום טוב אע"פ שאם לא יאפה אותה תחמיץ ויעבור עליה בבל יראה ובל ימצאפ מכל מקום לא יעשה איסור בידים וכשיאפה אותה יעשה איסור בידיםפא לפיכך אין לו תקנה להנצל מאיסור אלא שיגמור בדעתו לאכול ביום טוב ראשוןפב כזית מכל מצה ומצה שיאפה מעיסה זו או שיאכיל לקטניםפג ואז מותר לו לאפותה ואע"פ שזו היא הערמה שהרי אינו צריך כלל למצות הללו ביום טוב ראשון ואין בדעתו לאכול מהן אלא כדי להתיר לו אפייתן אף על פי כן התירו לו חכמים לעשות כן כמו שיתבאר בסי' תק"גפד ותק"זפה והוא שיקיים הערמתו ויאכל כזית מכל מצה ומצה ביום טוב ראשון כמו שיתבאר שםפו:
הערות
- פ. כדלעיל סי' תנז סי"ח, כשהפריש חלה ביו"ט, שלא יאפה אותה ביו"ט.
- פא. איסור דרבנן בידים, כדלקמן סי' תקג ס"ב. וראה מ"מ וציונים.
- פב. מ"א (אני אוכל פת חמה).
- פג. ראה לקמן סי' תקג סוף ס"י.
- פד. סעיף ו (אבל ראה שם ס"י דהיינו דוקא בקדירה אחת, וכאן התיר בכזית מכל מצה. וראה מ"מ וציונים).
- פה. סעיף יח.
- פו. סי' תקג סוף ס"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.