יב

יב מי שהוציא מצה מרשות היחיד לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד בליל ט"ו שחל להיות בשבת מותר לו לצאת בה ידי חובתו ולברך עליה ואין זו מצוה הבאה בעבירה כיון שהיתה שלו קודם שהוציאה או הכניסה נמצא שלא באה מצוה זו לידו ע"י עבירה אלא שהוא עושה בה עבירה אבל היא לא נעשית בעבירה ולא באה לידו על ידי עבירה שעשה הואסח:

הערות

  1. סח. ירושלמי שבת פי"ג. פר"ח ס"ד. וראה לקמן סי' תרמט ס"ד. לעיל שיח ס"א. סי' תה ס"ט. בדי השלחן סי' קכד ס"ק ה. שאלי ציון ח"א סי' ד (ע' לז).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.