ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תנד באיזו מצה אינו יוצא ידי חובתו ובו ט"ו סעיפים:ח

ח

ח עיסה שעושין בשביל הכלבים של הרועיםלט אם נתכוין בעשייתה גם בשביל אכילת אדםמ כגון שהיה בדעתו שגם הרועים יאכלו ממנה כשירצו יוצאין בה בפסח אם נשמרה מחימוץ אפילו הוא פת קיברמא אבל אם לא עשאה אלא בשביל הכלבים בלבד שלא היה בדעתו שיאכלו הרועים ממנה אין יוצאין בה ואפילו נעשית מסולת נקיה והרי היא ראויה לאכילת כל אדםמב והיא חייבת בחלהמג מכל מקום הרי לא נשמרה מחימוץמד לשם מצת מצוהמה אלא לשם הכלבים.

ויש אומריםמו שאם אינה ראויה לאכילת הרועים כגון שעירב בה מורסן הרבה אפילו אם היה בדעתו שגם הרועים יאכלו ממנה בטלה דעתו אצל כל אדםמז ואין יוצאין בה אפילו אכל הרבה ממנה בענין שאכל כזית לבד מן המורסן שבהמח דכיון שאינה ראויה לאכילת הרועים אינה קרויה לחם כלל ופטורה מן החלה וכן עיקרמט:

הערות

  1. לט. משנה פ"ק דחלה מ"ח. טור ושו"ע ס"ב.
  2. מ. הרמב"ם בפירושו שם. מ"א ס"ק ג.
  3. מא. מ"א שם (בדעת הרמב"ם).
  4. מב. ב"י ד"ה עיסת (בדעת הרמב"ם). מ"א שם.
  5. מג. כדלקמן בדעה הב', שדוקא כשאינה לאכילת הרועים פטורה מחלה. וכדעת ריש לקיש בירושלמי חלה פ"א ה"ה. וראה טור ושו"ע יו"ד סי' של ס"ט. מ"מ וציונים.
  6. מד. רמב"ם פ"ו ה"ה. שו"ע שם.
  7. מה. כדלעיל סי' תנג סי"ד.
  8. מו. ר"ש חלה שם. רע"ב חלה שם. רמ"א ס"ב.
  9. מז. מ"א שם. ח"י ס"ק ג.
  10. מח. שבזה יוצא בה כשעשאה לאכילת פסח, כדלעיל ס"ב.
  11. מט. רמ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.