ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תנג דיני החטים וטחינתם למצות ובו ל"ג סעיפים:טז
טז
טז וכל זה מעיקר הדין אבל כבר נהגו כל ישראל לשמור החטים של מצת מצוה משעת טחינה ואילך לפי שאז הם קרובים לבא לידי חימוץ שהרי מקרבין אותן אל המים כשמביאין אותן לבית הרחיים של מים לטחוןקיב וגם כשטוחנין ברחיים של יד רגילות הוא בשאר ימות השנה לרחוץ החטים קודם טחינתן והן קרובין לבא לידי חימוץקיג לפיכך צריך שישראל ישמרם מחימוץקיד בשעת הטחינה אבל הטחינה עצמה מותרת אפילו על ידי נכריקטו כגון ברחיים של ידקטז רק שישראל בן דעת יעמוד על גביו מתחלת הטחינה עד סופה אבל לא חרש שוטה וקטןקיז והוא הדין כשטוחנן ברחיים של מיםקיח לא ישמור שם חרש שוטה וקטן אלא ישראל גדול שהגיע לכלל המצות:
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.