ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תנג דיני החטים וטחינתם למצות ובו ל"ג סעיפים:יא

יא

יא במה דברים אמורים בחטים שצמחו שאף שנתערב בחטים כשרים ניכרין הן בתוכןפא ולכך אינם מתבטלים בתוכם ברוב כדין יבש ביבש שהוא בטל ברוב בכל איסורי תורה וכן שעורין הנשוכין מאכילת עכבר ניכרין הם בתוך השלמים ולכך אינם מתבטלין בתוכם ברוב אבל דגן שנתחמץ ואין חימוצו ניכר כגון שנפלו עליו מים ונתבקע (עיין סימן תס"זפב) ואח"כ נתייבש ואין בקועו ניכר ונתערב בדגן כשר הרבה ממנופג הרי נתבטל בתוכו ברוב וכיוצא בזה בשאר איסורין נעשה הכל היתר גמור ואין כאן איסור כלל לפיכך מותר להוסיף עליו עוד דגן כשר הרבה עד שיהיה ס' כנגדו ואז יטחון הכל ביחד כדי שיתבטל קמח החמץ בס' בקמח הכשר קודם הפסח ויהא מותר לאכול הכל בתוך הפסח ואין זה מבטל איסור בידים כמו שנתבאר בסי' תמ"בפד:

הערות

  1. פא. עולת שבת סי' תסז ס"א ד"ה ואם, דבזה מיירי בשו"ת הרשב"א שם. ונתבאר חילוק זה לעיל סי' תמב קו"א ס"ק י.
  2. פב. ס"א (שכשנתבקע הוא חמץ גמור) וס"ד (שכשלא נתבקע אינו ניכר). וראה גם לעיל סי' תמב סי"ד.
  3. פג. אפילו אינו חד בתרי (ש"ך יו"ד סי' קט ס"ק ו), וכדלעיל סי' תמב סי"ד וש"נ.
  4. פד. סעיף טז וקו"א שם ס"ק י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.