ה
ה ואפילו במיני קטניות לא נהגו אלא איסור אכילה אם נפלו עליהם מיםכט בענין שכיוצא בזה בה' מיני דגן אסור מעיקר הדין אבל מותר להנות מהם בפסחל וכן מותר להדליק בשמנים הנעשים מהםלא (אבל השמנים שאינם נעשים ממיני קטניות מותרים אפילו באכילה) אפילו על השלחן שאוכלים עליולב ואין חוששין שמא יפול מהשמן לתוך התבשיל שאף אם יפול לתוכו מעט שמן הרי הוא מתבטל בתוכו ברובלג כיון שמנהג איסור זה אינו אלא חומרא בעלמא ואף על פי שקודם עשיית השמן כותשין אותו במכתשת ששורין בה שעורים לפעמים מכל מקום אין טעם שעורים הבלוע במכתשת נפלט לתוך השמן על ידי כתישתו בתוכה כיון שאינו דבר חריףלד.
וכן מותר להשהותם עמו בביתלה אפילו נשרו במים כגון מיני הריפות הנכתשין במכתשת ומלחלחין אותן במים קודם הכתישהלו.
אבל מיני הריפות של ה' מיני דגן הן חמץ גמור ואם עבר עליהם הפסח אסורים בהנאה אלא אם כן ברי לו שלא נתלחלחו במים קודם הכתישהלז:
הערות
- כט. ראה עני בן פחמא סי' כו ד"ה אחר זה.
- ל. תרומת הדשן סי' קיג. מ"א ס"ק ג.
- לא. תרומת הדשן שם. רמ"א ס"א.
- לב. דרכי משה ס"ק ב. מ"א ס"ק ב (ולא נתפרש שם אם התירו אפילו הנעשה ממיני קטניות).
- לג. פר"ח ס"א. ח"י ס"ק ו, ממשמעות הרמ"א והאחרונים.
- לד. דרכי משה ומ"א שם. עיין סי' תמז סנ"ז.
- לה. תרומת הדשן שם. רמ"א שם.
- לו. ראה ח"י ס"ק ה.
- לז. מ"א שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.