כז
כז במה דברים אמורים במיני מלוחים יבשים כגון גבינה מלוחה ודגים מלוחים שאינן שרוים במים או בציר מעת לעת בתוך כלי חמץ אבל אם היו שרוים במיםרכ או בציר מעת לעתרכא אפילו לא היה הכלי בן יומו בשעה שנתנו המליח לתוכו אסור (ועיין ביורה דעה סי' ק"הרכב דלא נאסר אלא מה שמונח ממנו בתוך המים והציר אבל המקצת שיוצא חוץ מהמים והציר לא נאסר) לאכלו אפילו ביו"ט האחרון של גליות אע"פ שהוציא מהכלי של חמץ קודם הפסח והדיחו יפה יפה בכלי של פסח מן המלח הדבוק בו מכל מקום כיון שנכבש מעת לעת בתוך כלי של חמץ הרי נפלט טעם החמץ מן הכלי לתוכו על ידי כבישה זו שכל הכבוש מעת לעת הרי הוא כמבושלרכג.
ואע"פ שהכלי לא היה בן יומו ונפגם טעם החמץ שבתוכו מכל מקום כשהטעם הפגום נבלע לתוך המליחרכד שהוא חריף וחזק מחמת טעם המלח שנכנס בו הרי טעם פגום זה נהפך בו לשבח שהחריפות מבטל את פגימתורכה:
הערות
- רכ. שו"ת הרא"ש כלל כד ס"ד. טור ושו"ע ס"ה (עכ"פ כשנשרה בפסח. וראה לקמן סל"א).
- רכא. שפחות מזה אין הציר מפליט מכלי (כדלעיל סכ"ו לענין מלח. וראה לקמן סנ"א שגם החומץ אינו מפליט מכלי בפחות ממעת לעת). ט"ז יו"ד סי' סט ס"ק מא. ש"ך שם ס"ק סח. ח"י כאן ס"ק יט, ובמנחת יעקב כלל יב ס"ק יד. פר"ח ביו"ד שם ס"ק נז. שפירשו כן במ"ש הגהת מהרא"י לשערי דורא רס"י טז, ו איסור והיתר (ראה כלל ג סי' ב), ו רמ"א שם סט"ז. דלא כמ"א כאן סוף ס"ק טז.
- רכב. דעה הב' ברמ"א שם ס"א, ובש"ך שם ס"ק א שכן עיקר (באיסור כחוש). מ"א כאן ס"ק טז ד"ה ודע. וראה לקמן סי' תסז סנ"ז, שבציר יש לו עכ"פ דין מליחה שאוסר כולו, משא"כ כאן שאין מליחה לכלים (כנ"ל), וכל האיסור רק מטעם כבוש.
- רכג. שמואל עו, א (כמבושל). טור ושו"ע יו"ד סי' קה ס"א (דהיינו כבוש בצונן מעת לעת). דרכי משה כאן ס"ק יב. מ"א ס"ק טז ד"ה כתב בדרכי משה. וראה גם לעיל סכ"ד. לקמן סכ"ח. ס"ס. סי' תנא ס"ס. שם סע"ב. סי' תסא סי"ב. סי' תסז ס"ב. סי' תעג סכ"ט. ולענין כבוש בציר או חומץ, ראה לקמן סכ"ט וש"נ.
- רכד. עולת שבת ס"ה. וראה לקמן סכ"ט.
- רכה. פר"ח ס"ה ד"ה ולכן נראה . ח"י ס"ק יט. שו"ע יו"ד סי' צו דעה הב' שבס"א (גבי סכין). רמ"א שם ס"ג (בסתם, גבי תבלין). ש"ך ביו"ד סי' צו ס"ק ו וס"ק יט (שכן דעת כל האחרונים וכן נוהגים). וכדלקמן סנ"ט לענין סכין, וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.