י
י וכל זה כשהוסק חמץ הרבה בתוך התנור שיש בהיסק זה בלבד בלא הצטרפות עצים כדי לאפות הפת שאפה בו או כדי לבשל התבשיל שבישל בו אף על פי שהסיק בו עצים הרבה כדי שתאחוז בו האור יפה מכל מקום כיון שלאחר שאחזה בו האור <(ו)> יש בהסיקו כדי לאפות הפת או כדי לבשל התבשילפא הרי הן אסורין בהנאה אבל אם אין בהיסק החמץ כדי לאפות ולבשל אלא בהצטרפות העצים אף על פי שגם בהעצים בעצמם אין לאפות ולבשל אלא בהצטרפות היסק החמץ מכל מקום כיון שהיתר ואיסור גורמין לאפות או לבשל הרי פת ותבשיל זה מותריןפב אפילו באכילה.
במה דברים אמורים כשאפה או בישל מתחלת שעה ששית עד הלילה אבל אם אפה או בישל מליל ט"ו ואילך כיון שחמץ בתוך הפסח אוסר במשהו כמ"ש בסי' תמ"זפג לפיכך אף על פי שהיתר עם איסור גורמין לאפות ולבשל הרי הפת והתבשיל אסורין בהנאהפד (אלא אם כן מוכרן לנכרי חוץ מדמי איסור שבהם כמו שנתבארפה) שהרי על כל פנים יש הנאת משהו מהחמץ תוך הפת ותבשיל ויש חולקיןפו על זה ואומרים דאין חילוק בין אפה ובישל תוך הפסח לאפה ובישל קודם הפסח משעה ששית ואילך ויש לסמוך על דבריהם במקום הפסד מרובה או בשעת הדחק כגון לצורך שמחת יו"ט שאין לו מאכלים אחרים:
הערות
- פא. שאז לא שרי מטעם זה וזה גורם (עצי ההיתר והחמץ), כמבואר בקו"א ס"ק ו וש"נ.
- פב. רמב"ם הל' ע"ז פ"ז הי"ג. שו"ע יו"ד סימן קמב ס"ד וס"ז. ש"ך שם ס"ק י, ש(אף שזה וזה גורם שרי אף בע"ז וחמץ דאסור במשהו, כדלקמן בדעה הב', מ"מ) ע"ג גחלים או בחום התנור לא הוי זה וזה גורם בע"ז וחמץ, כי אף האפר שלהם אסור (כדלעיל ס"ח).
- פג. סעיף א (שמליל ט"ו ואילך אוסר במשהו) וסי"ח (שעד הלילה מתבטל בששים). וראה קו"א סוף ס"ק ו.
- פד. מ"א ס"ק ה. ט"ז יו"ד שם ס"ק ד וס"ק י.
- פה. לדעה הא' דלעיל ס"ט, או בהפסד מרובה ושעת הדחק.
- פו. רמב"ם שו"ע ש"ך שם (שזה וזה גורם שרי אף בע"ז וחמץ דאסור במשהו). ונתבאר בקו"א ס"ק ו. וראה גם לקמן סי' תנ סי"ח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.