טו
טו מי שהלך מביתוסו בארבעה עשרסז שחרית בין שחל בחול בין שחל בשבתסח וקודם שהגיע זמן הביעור נזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו שלא ביערו ואין דעתו לחזור לביתו עד לאחר שיגיע זמן הביעור אם הוא הולך לדבר מצוה שזמנה כל היום כגון למול את בנוסט או שהלך לסעודת מצוה כגון סעודת מילהע ופדיון הבןעא וסעודת אירוסין ונשואיןעב של בת תלמיד חכם לתלמיד חכםעג ובת עם הארץ לעם הארץעד אבל בת תלמיד חכם לעם הארץ או בת כהן לישראל כיון שאין זיווגן עולה יפה אינה נקראת סעודת מצוהעה ואפילו הסעודה שעושין כשהחתן משלח סבלונות לכלתו שקורין אותה סעודת קנין גם היא נקראת סעודת מצוהעו אין צריך לחזור לביתו ולבער החמץ אלא אם כן יש שהות ביוםעז שיחזור לביתו ויבער החמץ ויוכל לחזור לילך ולקיים המצוה אבל אם אין שהות ביום כל כך יבטלנו במקום שהוא שהרי אחר הביטול אין צריך לבערו אלא מדברי סופריםעח ובמקום מצוה העמידו חכמים על דברי תורהעט:
הערות
- סו. משנה סוף פ"ג דף מט , א. טור ושו"ע ס"ז.
- סז. רש"י שם ד"ה ההולך.
- סח. שעכ"פ יכול לבערה באופן שנתבאר לעיל ס"ט.
- סט. משנה שם. טור ושו"ע שם.
- ע. שהיא סעודת מצוה, כדלעיל סי' רמט ס"ו. וראה מ"מ וציונים.
- עא. בזמנו, שהיא סעודת מצוה, כדלעיל שם ס"ח.
- עב. רמב"ם פ"ג ה"ט. מ"א ס"ק י. והיינו כשארס בו ביום, כדלעיל שם.
- עג. רמב"ם הל' דעות פ"ה ה"ב.
- עד. כסף משנה שם. ח"י ס"ק י.
- עה. ר' יוחנן שם. ח"י שם.
- עו. מ"א סוף ס"ק ט. ח"י שם.
- עז. משנה שם. רש"י שם ד"ה אם יכול. טור ושו"ע שם.
- עח. כדלעיל סי' תלא ס"ג.
- עט. ב"י ד"ה ההולך. מ"א ס"ק יא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.