לא

לא ועריבה שלשין בה חמץ כל השנה אפילו מעיקר הדין צריך לטוחה בטיטער או ליתנה לנכרי קודם הפסחרעא אם היא מנסרים רבים שיש חריצין בין נסר לנסרערב ואי אפשר לנקר היטיב כל הבצק שבחריצים שלא ישתייר ממנו כזית אם נצרף מה שיש ממנו בכל העריבה שהעריבה מצרפת לכזיתרעג.

אבל עריבות העשויות מחתיכה אחת שאין בהן סדקים וחריצים יוכל לנקר החמץ מהםעדר ולרחצם היטיב ויטמינם בחדר שאינו רגיל לילך לשם כל ימי הפסחערה כמו שיתבאר בסי' תנ"ארעו וכן יעשה בעצי מגלגלין ושאר הכלים ששימשו בעיסהרעז ואין בהם סדקים וחריצין.

אבל סלי נצרים שמניחין בהם חמץ כל השנהרעח כיון שאי אפשר לנקרם היטיב טוב להחמיר וליתנם לנכרי במתנה גמורהרעט קודם הפסח ויחזור ויטלם ממנו אחר הפסחרפ וכן טוב לעשות בכלים שמניחין בהן קמח כל השנהרפא אף על פי שאינו רוצה להשתמש בהן בפסח.

ודין העריבה ושאר כלי הלישה וכן הסלים וכלי הקמח שרוצה להשתמש בהן בפסח יתבאר בסי' תנ"ארפב ותנ"גרפג:

הערות

  1. ער. ראה גם לעיל סכ"ז וש"נ.
  2. רעא. סמ"ק סי' רכב (ע' רכז). הגהת סמ"ק סי' צח (ע' עד). טור בשם הר"י מפריש. ושו"ע סי"א. וראה גם לקמן סי' תנא סמ"ח. סדר מכירת חמץ (שנכלל בשטר מכירת החמץ: כלים מחומצים שיש עליהם חמץ בעין).
  3. ערב. מ"א ס"ק טז.
  4. רעג. הגהת סמ"ק וטור ושו"ע שם. וראה לעיל קו"א ס"ק טז, שלמדו דין הצירוף מהירושלמי פ"ג ה"ב.
  5. עדר. מ"א שם, בשם שו"ת הרדב"ז ח"ב סי' קנד, הובא בכנסת הגדולה הגה"ט, ובפר"ח סי"א. וכן מסיק בשיירי כנסת הגדולה אות ד. ונתבאר בקו"א סוף ס"ק טז. וראה לקמן סי' תנא ס"נ לחלק בין כלי עץ לכלי מתכות.
  6. ערה. שו"ת מהר"י ווייל רס"י קצג. מ"א ס"ק יח.
  7. רעו. סעיף א.
  8. רעז. ראה מהרי"ל הל' ל' יום קודם לפסח (ע' יב). ח"י ס"ק כ (שדינן דומה לעריבות).
  9. רעח. רוקח סי' רמז. מהרי"ל שם. רמ"א סי"א. מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תנא סנ"א.
  10. רעט. מהרי"ל שם (ע' יא). מ"א ס"ק יז.
  11. רפ. טור ושו"ע שם (עד לאחר הפסח). מ"א שם. וכדלקמן סי' תמח ס"ו.
  12. רפא. שו"ת מהר"י ווייל שם (להטמינם). רמ"א שם (ליתנן במתנה). וראה לקמן סי' תנא ס"נ.
  13. רפב. סעיף מז ואילך.
  14. רפג. סעיף כג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.