ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח ובו ל"ד סעיפים:כב

כב

כב וכל זה בחמץ שהוא עומד בעינו שאינו מעורב בדבר אחר אבל חמץקצט גמור שהיה ראוי לאכילהר שעירב אותו בדבר שאינו מאכל אדם כלל או שאינו מאכל כל אדם כגון התריאק"ה שאינו מאכל אלא לחוליםרא מותר לקיימו בפסח ואפילו יש בתערובת הזה חמץ הרבה יותר מכזית בכדי אכילת פרסרב מכל מקום כיון שאינו ראוי לאכילה הרי נפסדה צורת החמץ שבתוכורג ואין עליו תורת חמץ כלל אבל אסור לאכול מזה התערובת בפסח ואפילו אין בו אלא חמץ כל שהוארד אם דרך עשייתו הוא על ידי תערובת חמץ כגון התריאק"ה <(יא)> וכיוצא בו אינו בטל בתוכו כמו שנתבאר למעלהרה:

הערות

  1. קצט. רמב"ם פ"ד הי"ב. טור ושו"ע ס"ד.
  2. ר. מ"א ס"ק ו. פר"ח . ולענין חמץ נוקשה שנתערב, ראה לקמן סי' תמז סי"ח.
  3. רא. לבוש ס"ד.
  4. רב. ראה גם לעיל סי"ג (לענין מין במינו), ולקמן סל"ג (לענין נפסל מאכילת כלב), שבלי האיסור של נותן טעם בטל ברוב.
  5. רג. רמב"ם פ"ד ה"י. שו"ע סוף ס"א.
  6. רד. רמב"ם פ"ד הי"ב. טור ושו"ע ס"ד.
  7. רה. סעיף ו (אלא ששם מיירי במאכל אדם, ולכן אסור אף להשהותו). וראה קו"א ס"ק יא ולעיל ס"ק ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.