יח

הערות

1. קנג. ט"ז סוס"י תמז ס"ק יח. וראה קו"א ס"ק י ד"ה וכל זה, שכ"ה גם דעת הפר"ח סי' תמב סוף ס"א, סי' תמז ס"ד, וסי' תסז סוף ס"א (אלא שהוא סובר כן אף בלח בלח, ובזה לא קיי"ל כוותיה).
2. קנד. שלא רק בדין שבסי"ד (שבזה אסור גם לדעה הב' דלעיל סט"ו), אלא אפילו בדין שבסי"ז (שמותר לדעה הב' דלעיל סט"ו), מ"מ אסור להשהותו.
3. קנה. שיבש ביבש חוזר וניעור, כדלעיל סי"ד.
4. קנו. כן תוקן בהגהת מהרי"ל. ובכת"י: הרי אסור .
5. קנז. שו"ת ה רשב"א סי' תפה בשם הגאונים. הגהות מיימוניות סוף הל' חמץ ומצה. מרדכי רמז תקסט בהג"ה, בשם ראבי"ה סי' תיב. ונתבאר בקו"א ס"ק י (ד"ה וכל זה). עי' סי' תנג ס"ח ואילך.
6. קנח. בכת"י נפסק כדעה זו, ומצויין: משמעות הרמב"ם פ"ד (והה"מ) [גבי טריא"ק, שאם היה מאכל אדם היה אסור להשהותו, אף לפירוש המ"מ שם שהוא אסור באכילה מטעם חוזר וניעור] וריש פ"א והטור [רס"י תמה, לפירוש הב"ח שם ס"ב ד"ה ומ"ש הני מילי] ורשב"א [כמצויין לעיל] ומרדכי והגהות מיימוניות וט"ז סוס"י תמ"ז, דלא כמ"א סי' תמ"ז ס"ק יא . וראה קו"א סוף ס"ק י, הטעם שבהפסד מרובה סמכינן בזה על המ"א.
7. קנט. אפילו בדין שבסי"ז, שמותר אף לדעה הב' שבסט"ו (ומכל שכן בדין שבסי"ד, שכבר נתבאר בסט"ו שאסור בלא הפסד מרובה). וראה גם לקמן סי' תמז סכ"ב (במוסגר).