טו
טו אבל להאומריםקלא שכל איסור שנתערב ברוב היתר יבש ביבש אסור לאכול כל התערובת ביחד בבת אחת לפי שהאיסור שנתבטל ברוב לא נתהפך להיות היתר גמור מדברי סופרים ואינו מותר אלא לאכלם בזה אחר זהקלב שכשאוכל כל אחד ואחד יש לומר שזהו ההיתר וכשאוכל האחרון יש לומר גם כן שזהו היתר גמור והאיסור כבר אכלוקלג ולכך הקילו חכמים בדבר זה לפי שמן התורה כבר נתבטל האיסור ונעשה היתר גמור אבל כשאוכלם בבת אחת יש באכילה זו איסור ברור למראית עין גזרו עליו חכמים גזירה משום תערובת מין בשאינו מינו שיש איסור מן התורה אם אין שם ס' אם כן גם חטים חמוצים הללו שנתערבו בחטים כשרים לא נתהפכו להיות היתר גמור מדברי סופרים אף שיש בכשרים יותר מאלף כנגד החמוצים ולפיכך אסור להשהותם בפסחקלד (שאיסור השהייה הוא דומה לאיסור אכילה בבת אחת כמו שנתבאר למעלהקלה).
ומכל מקום אם שכח או עבר והשהה אותם עד לאחר הפסח מותריןקלו באכילהקלז דכיון שבשהייה זו לא עבר על איסור של תורה לא קנסוהו חכמיםקלח אבל אם נזכר בתוך הפסח צריך לבערם מן העולם לגמריקלט (או ימכרם לנכרי חוץ מדמי איסור שבהם כמו שיתבאר בסי' תמ"זקמ ע"ש) ואם אי אפשר למכרם לנכרי ויש הפסד מרובה בדבר יש לסמוך על סברא הראשונהקמא ואין צריך לבערםקמב אבל אם אין הפסד מרובה יש להחמיר כסברא האחרונה כמ"ש ביורה דעה שםקמג:
הערות
- קלא. תורת הבית הקצר בית ד שער א (יב, ב). שו"ת ח"א סי' ערב. דעה הא' בטור ושו"ע יו"ד סי' קט ס"ב.
- קלב. רשב"א שם. דעה הא' בשו"ע שם ס"א.
- קלג. רשב"א שם. ש"ך שם ס"ק ז.
- קלד. מ"א שם סי' תמז ס"ק יא.
- קלה. סעיף יד, וכדלעיל ס"א (לענין מין בשאינו מינו לח בלח).
- קלו. מ"א ס"ק א (לענין נוקשה). ח"י ס"ק א.
- קלז. כדלעיל סוף סי"ג וש"נ.
- קלח. ר"ן פ"ג (יג, א) ד"ה ולפיכך. שו"ת הריב"ש סי' ג (לענין נוקשה). וראה מ"מ וציונים.
- קלט. ח"י שם.
- קמ. סעיף ב (בתערובת יבש ביבש לדברי הכל).
- קמא. מ"א סי' תמז ס"ק יא. וראה לקמן סי"ח, שלמעשה יש להחמיר כשאין שם הפסד מרובה, גם במקום שמתרת הסברא האחרונה. וראה גם לקמן סי' תסז ס"ז.
- קמב. ב"ח סי' תסז ס"ה ד"ה עוד במרדכי. מ"א סי' תסז ס"ק ד ד"ה כתב הב"ח. כל בו סי' מח (ח, ג).
- קמג. רמ"א ס"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.