ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח ובו ל"ד סעיפים:י

י

י וכן יי"ש הנעשה אפילו מתבואה שאינה חמוצה אלא שהעמיד אותה בשמרי שכרפה וכן גבינה שהעמיד אותה בשכר או בחומץ של שכרפו או ביי"ש הנעשה מתבואה שהעמידוה בשמרי שכר אף על פי שיש ביי"ש וגבינה ס' כנגד דבר המעמידו אף על פי כן חייב לבערו בערב פסח מדברי סופריםפז ואם עבר עליהם הפסח ולא ביערם אסורין אפילו בהנאהפח לפי שכל דבר המעמיד אפילו באלף לא בטלפט.

ולא עוד אלא שכל דבר המעמיד הרי הוא חשוב כאילו הוא בעין ממשצ ולפיכך מי דבש שהעמידוהו בשמרי שכר ובשמרי מי דבש זה העמידו מי דבש שני ובשמרי מי הדבש השני העמידו מי דבש שלישי וכן לעולם הרי הוא חייב לבער אפילו מי דבש האחרון דכיון שמי דבש הראשון הועמד בשמרי שכר הרי הוא נעשה כולו חמץצא וגם שמרים [של מי דבש השניצב] נעשה כולו חמץ מחמת שהועמד בשמרי מי דבש הראשון וכן לעולםצג.

ולפיכך אם לא ביער את כולם עד לאחר הפסח הרי הן אסורין בהנאה אפילו אם רוצה לפדות את דבר המעמיד דהיינו להשליך דמי השמרים לים המלח לפי שאין פדיון מועיל אלא להתיר איסורי הנאה שנתערבו ואינן עומדין בעינן אבל כל דבר המעמיד כיון שהוא חשוב כאילו הוא עומד בעינוצד אין פדיון מועיל לוצה ויש חולקיןצו על זה ואומרים דפדיון מועיל לדבר המעמיד להתירו בהנאה כמו בשאר תערובותצז וכן יכול למכרו לנכרי חוץ מדמי איסור שבו אם הוא דבר שאין לחוש שמא יחזור הנכרי וימכרנו לישראל ויאכלנוצח כגון גבינה וכיוצא בה שאם היא של נכרי אסור לאכלהצט ויש לסמוך על דבריהם במקום שיש הפסד מרובהק.

ויש מי שאומרקא שמי דבש <(ט)> הרביעי שהועמד בשמרי מי דבש השלישי הוא מותר אפילו בשתייה בלא פדיון לפי שכבר כלה כח שמרי השכר בג' מי דבש הראשונים ויש לסמוך על דבריו אם הוא בענין שיש הפסד מרובה אם נאסור אותו בשתיה:

הערות

  1. פה. ח"י (ראה מ"ש בס"ק טז, בשם נחלת צבי בהגהתו על הגליון, בשם מה"ר נטע כ"ץ, בענין מי דבש שהועמד בשמרי שכר). וכ"ה לקמן סי' תמז סמ"ח. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' עדר.
  2. פו. מרדכי ע"ז רמז תתכז, בשם ראבי"ה, בשם ראב"ן. טור ושו"ע ס"ה.
  3. פז. מ"א ס"ק ט. פר"ח ס"ה. ח"י שם (גם בדעת הטור).
  4. פח. נחלת צבי שם. שו"ת נחלת שבעה סי' לה. ח"י שם. אליה רבה ס"ק יא. והיינו אף שלא עבר על איסור של תורה. והטעם יתבאר בקו"א ס"ק ט.
  5. פט. שו"ע ורמ"א יו"ד סי' פז סי"א. מ"א ס"ק ט. וראה לקמן סי' תמז סמ"ו בהג"ה, דהיינו דוקא כשהוא אסור מחמת עצמו.
  6. צ. ראב"ן ומרדכי וטור שם. וראה גם לקמן שם סס"ב.
  7. צא. ראה מ"מ וציונים.
  8. צב. כן תוקן בדפוס זיטאמיר.
  9. צג. ראב"ן פסחים (קס, א). מ"א שם.
  10. צד. גמרא ע"ז לה, א.
  11. צה. ח"י שם בשם האחרונים . וכ"ה לקמן סי' תמז סס"ב.
  12. צו. ח"י שם מדעת עצמו . וכ"ה לקמן שם.
  13. צז. כדלעיל ס"ג וש"נ.
  14. צח. כדלקמן סי"ט וש"נ.
  15. צט. טור ושו"ע יו"ד סי' קטו ס"ב.
  16. ק. ח"י שם. וכ"ה לקמן שם.
  17. קא. פנים מאירות ח"א סי' קז וח"ב סי' עה (להשהותו). שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' טז (כשעבר עליו הפסח). וראה קו"א ס"ק ט. עמק שאלה (חלק החידושים לאו"ח) סי' ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.