ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק גהלכות פסח:תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח ובו ל"ד סעיפים:ו
ו
ו במה דברים אמורים בדבר שאין דרך <(ה)> תיקון עשייתו על ידי תערובת חמץ רק שהוא רוצה לערב בו חמץ באקראי בעלמא כדי שלא יצטרך לבערו אבל דבר שדרך עשייתו הוא על ידי תערובת חמץלד כגון מורייס (פירוש שומן דגיםלה) שמשימין בו לחם קלוילו אע"פ שיש בו ס' כנגד הלחם מכל מקום כיון שדרך תיקון המורייס הוא על ידי לחם הרי הוא חשוב ואינו בטל במורייס אפילו באלףלז ולפיכך חייב לבערו מדברי סופרים קודם הפסחלח ואם לא ביערו ועבר עליו הפסח אסור אפילו בהנאהלט אלא אם כן פודה את החמץ שבתוכו או מוכר לנכרי חוץ מדמי איסור שבו כדין חמץ שנתערב בפחות מס' ועבר עליו הפסחמ:
הערות
- לד. ראב"ד . הובא בשו"ת ה רשב"א ח"ג סי' ריד, וב רא"ש ע"ז פ"ה סי' ל. (ולענין מורייס) רא"ש פ"ב סוס"י א. רבינו ירוחם נתיב ה ח"ה (מה, רע"ד; מו, סע"א). טור. מ"א ס"ק א וס"ק יד. פר"ח סי' תמז ס"ד ד"ה ולענין. וראה קו"א ס"ק ה. תהלה לדוד ח"ג סי' לו ס"ק ט. שערי תורה ח"ד ב, א. אהלי שם ח"ז ע' קסו. וראה שו"ת צמח צדק יו"ד סי' סז אות ב, לחלק בין זה לדם שמערבין בסוכר להצלילו.
- לה. ראה לעיל סי' שכא ס"ג. לקמן סי' תריב סי"ד.
- לו. רא"ש פסחים שם. רבינו ירוחם שם. מ"א שם.
- לז. וכ"ה לקמן סכ"ב לענין טריאק"ה (אלא ששם אינו מאכל אדם, ולכן מותר עכ"פ להשהותו, משא"כ כאן). וההפרש בין דין זה לדין מעמיד דלקמן ס"י, ראה העו"ב (ירות"ו) ח"י ע' רעז.
- לח. רבינו ירוחם שם (מו, א). מ"א סוף ס"ק א.
- לט. רא"ש שם ורבינו ירוחם שם (מה, ד), לפירוש המ"א ס"ק יד. ואף שלא עבר על שהייתו אלא מדברי סופרים. והטעם נתבאר בקו"א ס"ק ט.
- מ. כדלעיל ס"ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.