ל
ל חמץ שנפלה עליו מפולתקמז (פירוש גל של אבנים ועפר) אם אין הכלב יכול להריח ריחוקמח ולחפש אחריוקמט דהיינו שיש עליו גובה ג' טפחיםקנ הרי הוא כמבוערקנא מן העולם לגמרי ואינו עובר עליו בבל יראה ובל ימצא מן התורה אף על פי שלא בטלוקנב <(ט)> ואפילו לכתחלה יכול להפיל עליו מפולת מן התורה אף לאחר שהגיע זמן הביעור ובכך הוא מבוער מן העולםקנג ולאחר הפסח יכול לפקח את הגל ולחזור ולזכות בחמץ הטמוןקנד אבל מדברי סופריםקנה אפילו אם נפלה עליו מפולת מאליו צריך לבטלוקנו קודם שתגיע שעה ששיתקנז גזירה שמא יתפקח הגל בתוך הפסח ויתגלה החמץ ויעבור עליו בבל יראה ובל ימצא מן התורהקנח אם לא היה מבטלו קודם שעה ששית שמשעה ששית ואילך אינו יכול לבטל עוד דכיון שאינו יכול עוד ליהנות ממנו מחמת גזירת חכמים שאסרוהו בהנאה מתחלת שעה ששית ואילך הרי אין לו שום חלק וזכות בו ואינו נקרא שלו שיוכל לבטלו ולהפקירוקנט.
ואם לא בטלה קודם שעה ששית יש אומריםקס שאף על פי שעבר על מצות חכמיםקסא אין קונסין אותו לפקח את הגל להוציא את החמץ משם ולבערו מן העולם.
ויש חולקיןקסב על כל זה ואומרים שאף שנפלה עליו מפולת גבוה ג' טפחים אינו כמבוער מן העולם לגמרי אלא הרי הוא כטמון בבורות שיחין ומערות שעובר עליו בבל ימצא מן התורה כמו שיתבאר בסימן ת"מקסג לפיכך אם אינו רוצה לפקח את הגל להוציא החמץ ולבערו בזמן הביעור הרי הוא חייב מן התורה לבטלו קודם שתגיע שעה ששית ובביטול זה הוא יוצא ידי חובתו אף מדברי סופרים שהרי עיקר גזירת חכמים שגזרו שאין ביטול והפקר מועיל לחמץ אינה אלא כדי שלא ישכח ויבא לאכול ממנו בפסח אם יבטלנו ולא יבערנו מן העולם לגמריקסד וחמץ זה שנפלה עליו מפולת גבוה ג' טפחים שאין הכלב יכול להוציאו משם ולהניחו במקום מגולהקסה אין לחוש בו שמא יבוא אדם לאכול ממנו בפסח כיון שכל ימי הפסח יהיה טמון ומכוסה מן העיןקסו אבל אם לא ביטלו קודם שעה ששית חייב הוא מן התורה לפקח את הגל להוציא החמץ משם ולבערוקסז ואם יש חשש סכנה לפקח בגל בידים כגון שהוא מקום שמצוים שם עקרבים (אבל נחש לא ברי היזקאקסח עיין סי' ק"דקסט) באשפות ובגלים הרי הוא <(י)> חייב לשכור פועליםקע שיפקחו את הגל ע"י מרא וקרדום וכיוצא בהם בענין שאין בו חשש סכנה עד שיוציאו את החמץ משם.
ולענין הלכה <(יא)> יש להחמיר בשל תורה כסברא אחרונהקעא ומכל מקום אם נפל עליו גל גדול שאי אפשר לפקחו אפילו על ידי מרא וקרדום והרי זה החמץ אבוד מבעליו ומשאר כל אדםקעב הרי זה כמבוער מן העולם לגמרי לדברי הכלקעג ואפילו לכתחלה <(יב)> אינו צריך לבטלו כללקעד שהרי אמרה תורה ולא יראה לך חמץ שלך אי אתה רואה וחמץ זה אינו נקרא שלךקעה דכיון שאינו יכול להוציאו מן הגל הרי אין לו שום זכות בו:
הערות
- קמז. משנה דף לא , ב וברייתא שם . טור ושו"ע ס"ח.
- קמח. גמרא שם.
- קמט. משנה שם.
- קנ. ברייתא שם.
- קנא. משנה שם.
- קנב. ר"ן שם (ט, ב) ד"ה אמר, ממשמעות המכילתא בא פרשה י.
- קנג. פר"ח סי' תלח ס"ב. וראה קונטרס אחרון הטעם דקיי"ל כפר"ח בזה. וראה גם לעיל קו"א ס"ק ה בהג"ה הג'. לקמן סי' תלו סוף ס"ו (לדעה הב') וסט"ו (לדעה הא'). וראה דברי טעם סי' ד (כב, ד). סגולת אברהם ע' 202.
- קנד. כדלקמן סל"ד (כשביטל).
- קנה. רש"י שם ד"ה צריך. ר"ן שם. ב"ח ס"י ד"ה ומ"ש ואם יש. מ"א ס"ק יז.
- קנו. רב חסדא שם . טור ושו"ע שם.
- קנז. רמב"ם פ"ג הי"א.
- קנח. רש"י שם.
- קנט. כדלעיל סי' תלא ס"ב וש"נ.
- קס. מ"א שם לדעת רש"י שם.
- קסא. ראה ח"י ס"ק יט.
- קסב. סמ"ק סוס"י צח. הגהות מה"ר שמואל מצילשט"ט (הובא בב"ח שם). מ"מ פ"ב הי"ד (לפירוש המ"א שם ופר"ח סוס"י תלח. וראה גם לעיל קו"א ס"ק יא, ולעיל ס"ק ה בהג"ה הג'). ב' הדיעות (לענין אוצר) מובאות גם לקמן סי' תלו ס"ו סט"ו וקו"א שם ס"ק ו.
- קסג. סעיף א.
- קסד. כדלעיל סי' תלא ס"ד (בטעם הב'). וראה גם לעיל סי"ט וקו"א ס"ק ד בהג"ה הב'. וראה העו"ב תתמד ע' 56.
- קסה. ראה לקמן סל"א. לעיל קו"א ס"ק ד בהג"ה הב'.
- קסו. מה"ר שמואל מצילשט"ט שם.
- קסז. ב"ח ומ"א שם.
- קסח. מ"א ס"ק יג.
- קסט. סעיף ב.
- קע. נתבאר בקונטרס אחרון ס"ק י.
- קעא. בודאי חמץ, מטעמים שנתבארו בקו"א ס"ק יא. משא"כ בספק יש להקל כסברא הראשונה, כדלקמן סל"ג.
- קעב. כדלקמן חו"מ דיני מציאה ופקדון סי"ט וש"נ.
- קעג. שבזה יתפרש המכילתא שם לדעה הב' (ב"ח ו מ"א שם).
- קעד. ממה שכתבו הב"ח ומ"א שם מותר. וראה קונטרס אחרון.
- קעה. ב"ח ומ"א שם. וראה חקרי הלכות ח"ג מט, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.