ו

ו במה דברים אמורים כשכל המבואות הם מוכשרים במחיצות כהלכתן^פב בין שהכשירם על ידי לחי או קורה בין שהם בענין שאינם צריכים לתיקון כלל^פג כגון עיר המוקפת חומה ויש לה דלתות שאין מבואותיה צריכים תיקון אבל עיר שמבואותיה צריכים תיקון יכולים להכשיר מקצת מבואות העיר ולהניח השאר בלא תיקון ואין המבואות שאינם מתוקנים אוסרים על המתוקנים אפילו אין ביניהם צורת פתח או פסין אלא לחי או קורה^פד ואפילו היא עיר של יחיד ומתחלה הורגלו לערב עירוב אחד שהיו כל המבואות מתוקנים ואחר כך נפרצו ואפילו מבוי אחד יכולים לחלק לרחבו על ידי לחי שיעמידו באמצעיתו כמו שנתבאר בסימן שס"ג^פה ואין שאר בני המבוי שחוץ ללחי אוסרים על הפנימית מחמת שלא עירבו עמהם כיון שהחיצונים אסורים לטלטל במבוי ואי אפשר להם לערב כלל^פו.

(ומטעם זה אפילו אם המבואות שאינם מתוקנים יש להם דריסת רגל על המתוקנים אינם אוסרים עליהם כיון שאינן יכולים לערב עמהם^פז והוא הדין אם כולם מתוקנים אלא שמפסיק ביניהם מקום האסור בטלטול מחמת שאינו מוקף מחיצות כהלכתן אף על פי שמקצתם לא עירבו אין אוסרים ולא אמרו שרגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה אלא בב' חצרות זו לפנים מזו שיכולות לערב יחד^פח).

ועיר המוקפת חומה ויש לה דלתות ננעלים רק שבפתח אחד אין לה דלת וגם אין שם משקוף שיהא נדון משום צורת פתח אלא מזוזות בלבד הרי מזוזות אלו אינן גרועים מלחי שמועיל למבואות המפולשים לרשות הרבים וא"כ אם אין בעיר רשות הרבים אע"פ שמבואותיה מפולשים לסרטיא שהיא רשות הרבים הרי היא ניתרת בלחי שמכאן ודלתות שמכאן ושוב אין שאר מבואותיה צריכים תיקון ואי אפשר להם ליחלק בעירובם אלא על דרך שנתבאר ואם יש בה פרצה האוסרת בטל הכשרה ויכולים לערב חציה ולהניח חציה בלי הכשר^פט: