ב
ב כשיש בעיר ב' חצרות של בתי ישראל צריכים לשכור מכל חצר וחצר של נכרי ואין מועיל מה שישכרו משר העיריג.
במה דברים אמורים בשר שאין הבתים שלו וגם אין לו רשות להשתמש בבתי בני העיר כלל ואפילו בשעת מלחמהיד שצריך להושיב אנשי המלחמה וכלי מלחמתם בבתי בני העיר אינו נעשה על פי השר אלא על פי עצה והנהגת יועצי המדינהטו כמנהג קצת עיירות שאין למלך ולשר עליהם שררה ושולטנות כי אם לגבות מיסים ידועים ולשפוט משפטיהם אבל שאר צרכי העיר אינם נעשים רק על פי יועצי המדינה ומנהיגיהטז אבל עיירות שצרכיהן אינם נעשים אלא על פי המלך או השר והנהגתם או על פי הממונים שלהם ודאי ששכירות מהשר ההואיז או מהממונה או אפילו משכירו ולקיטויח (שבביתויט) מועיל שהרי יש לו רשות להושיב אנשיו וכלי מלחמתם בבתי בני העיר בשעת מלחמה שלא מדעתםכ וכל מי שיש לו רשות להניח חפציו בבית הנכרי או בחצרו נעשה כשכירו ולקיטו ויכול להשכיר רשותו שלא מדעתו ואפילו שכירו ולקיטו של זה הנעשה כשכירו ולקיטו יכול להשכיר כמו שנתבאר בסימן שפ"בכא:
הערות
- יג. מה ר"מ מרוטנבורג בתשב"ץ סי' עה. הובא ב מרדכי רמז תקט. טור ושו"ע ס"א.
- יד. ב"י ד"ה ומ"ש רבינו ואין מספיק. שו"ע שם.
- טו. ב"י שם. מ"א ס"ק א.
- טז. ב"י שם.
- יז. ב"י שם. שו"ע שם.
- יח. שו"ת ריב"ש סי' תכז. ב"י (בשם דודו רבי יצחק, ושכן נהגו בכמה עיירות) ושו"ע שם.
- יט. וכן לעיל בתחלת הסעיף "בבתי בני העיר", ולקמן בסוף הסעיף "או בחצירו". וראה לעיל סי' שפב סי"ד וש"נ.
- כ. ראה שו"ת צ"צ חו"מ סי' מט אות ב.
- כא. סוף סעיף יד. וראה שם סי"ז, שגם אם אוכל פרס מהמלך הרי הוא כשכירו ולקיטו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.