ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות עירוביןשפב אם דירת גוי מעכבת בעירובו ובו כ"ג סעיפים:יח

יח

יח נכרי שיש לו ה' ישראלים שכירים ולקיטים^קח דרים בחצרו כל אחד בחדר או בית בפני עצמו אינן אוסרים זה על זה^קט כיון שאין דירתם שלהם^קי אלא של הנכרי והוא יכול לסלקם^קיא ואינו משאיל להם רשותם שיאסרו זה על זה כמו שנתבאר בסימן ש"ע^קיב ואין דירתם חשובה דירה^קיג אלא להקל שיכולים להשכיר שלא מדעתו אבל לא להחמיר^קיד שיאסרו זה על זה.

וכן אם שכרו מן הנכרי רשותו אין שום אחד מהם צריך ליתן עירוב^קטו (וכל שכן אם הם השכירו רשות הנכרי^קטז שהרי גם דירתם בכלל):

הערות

קח. רב יוסף שם סד, א. טור ושו"ע סט"ז.
קט. טור ושו"ע שם.
קי. רש"י שם ד"ה חמשה.
קיא. תוס' עב, א ד"ה ומודין. רא"ש פ"ו סי"ז. מ"א ס"ק יב.
קיב. סוף סעיף ה.
קיג. טור ושו"ע שם.
קיד. רב יוסף שם.
קטו. ב"י שם (לפרש"י שם דמיירי שיש שם עוד בני המבוי, שצריכים לשכור רשות הנכרי). רמ"א סט"ז (לגירסת מאמר מרדכי ס"ק יד).
קטז. רמב"ם פ"ב סוף הי"ב. והיינו לדיעה הא' דלעיל סט"ו, שישראל שהוא שכירו ולקיטו של הנכרי צריך להשכיר רשות הנכרי.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.