טז

טז אם השאיל לו מקום מיוחדפז בענין שלא יוכל (לסלקו ממקום זה) ולהשתמש בו בעצמו שנמצא הנכרי מסולק מהישראל במקום זה שיחד לופח והישראל מסולק מהנכרי משאר הבית שאין לו רשות להניח שם חפציופט אע"פ שלא מנעו ממנו בפירוש אלא שלא נתן לו רשות אינו יכול להשכיר שלא מדעתוצ (ואפילו הוא שכירו או לקיטו ויחד לו חדרצא בביתו לדור בו אם הוא בענין שאינו יכול לסלקו ממנו ולהשתמש בו בעצמו אינו יכול להשכיר שלא מדעתו שהרי הנכרי מסולק ממנו והוא מהנכרי).

לפיכך אם ישראל ונכרי דרים בבית אחדצב כל אחד בחדר בפני עצמוצג צריך לשכור מהנכרי ולערב עם הישראל ואין הישראל יכול להשכיר רשות הנכרי הואיל ואין הנכרי יכול לסלקו והוא אין לו רשות להניח חפציו בחדר הנכרי.

והוא הדין בנכרים הדריםצד בענין זהצה בבית אחד צריך לשכור משניהם:

הערות

  1. פז. תוס' סו, א ד"ה מערב. טור ושו"ע סי"ג. וכן אם שכר ממנו, כדלעיל ס"ב.
  2. פח. הגהות מיימוניות פ"ב אות כ. ב"ח ד"ה כתב ב"י. מ"א ס"ק ט – בביאור דברי התוס' שם (אבל אם יש לעכו"ם רשות להשתמש שם הוי כשכירו, אפילו הישראל מסולק משאר הבית).
  3. פט. טור ושו"ע שם. וראה גם לקמן סכ"ג.
  4. צ. ב"ח שם. אליה זוטא ס"ק ז.
  5. צא. תוס' שם.
  6. צב. ירושלמי עירובין פ"ו ה"ג, לגירסת ולפירוש הא' שבתוס' שם. טור ושו"ע סט"ו.
  7. צג. תוס' שם. טור ורמ"א סט"ו.
  8. צד. ירושלמי שם. הגהות אשרי פ"ו ס"א. רמ"א שם.
  9. צה. ב"י ד"ה וכתוב בהגהות אשרי. לבוש סט"ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.