ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות עירוביןשפב אם דירת גוי מעכבת בעירובו ובו כ"ג סעיפים:טו

טו

טו אם אין הנכרי רוצה להשכיר יתקרב לו אחד מבני החצר^עח ויעשה אוהבו^עט עד שישאיל לו הנכרי מקום ברשותו שיהא לו רשות להניח בו שום דבר ואז אנו רואים כאלו ישראל זה הוא דר אצל הנכרי אע"פ שעדיין לא הניח אצלו שום דבר רק שקנה ממנו באחד מהדרכים שקרקע נקנה בהם^פ ונעשה ישראל זה כאלו הוא שכירו או לקיטו^פא (שבביתו^פב) ומשכיר שלא מדעתו^פג ויש אומרים^פד שאינו צריך להשכיר אלא נותן עירובו עם בני החצר בשביל ביתו ודיו בכך גם בשביל בית הנכרי שכיון שעירב עמהם נעשו כולם כאיש אחד וכיון שהוא נעשה שכירו שהוא נחשב כבעל הבית בבית הנכרי הרי יש לכולם חלק ברשות הנכרי כמוהו כמו שאחד מבני החצר השוכר רשות מהנכרי יש לכולם חלק בשכירות זו^פה ולכתחלה יש לחוש לסברא הראשונה^פו:

הערות

עח. רבא שם סד, א. טור ושו"ע סי"ב.
עט. רש"י שם ד"ה ליקריב.
פ. ב"י ד"ה ופירש רש"י, ממשמעות רש"י שם ד"ה ליקרב ורמב"ם פ"ב הי"ב. מ"א ס"ק ח.
פא. רש"י שם.
פב. תוס' סו, א ד"ה מערב, וכדלעיל סי"ד וש"נ.
פג. רמב"ם שם. שו"ת רשב"א ח"ד סי' רחצ. דיעה הא' בשו"ע שם.
פד. רש"י שם ד"ה ואמר רב יהודה, ובדף סו, א ד"ה ומה מערב. טור ודיעה הב' בשו"ע שם.
פה. ב"י שם. וכדלעיל סי"ב.
פו. ב"ח סד"ה וכתב עוד ב"י. אליה זוטא ס"ק ו. וראה גם לקמן סוף סי"ח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.