ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות עירוביןשפא דיני המבטל רשותו ועבר והוציא ובו ז' סעיפים:ה

ה

ה אבל אינו יכול להכניס מבית חבירו לביתו שכשמכניס לביתו נראה כחוזר ומחזיק ברשותומז ואפילו החזיק בו כבר חבירו אינו מועיל להתיר גם לו כיון שאינו נעשה כאורח אצל חבירו מפני שהוא יחיד אצל יחידמח ואם הוא יחיד אצל רבים עכ"פ לא יכניס לביתו מבתיהם עד שיחזיקו הם תחלה בביתומט.

ואם יש לו חדר פתוח לביתונ וביטל רשות ביתו בלבד בלי החדרנא אסור להוציא מהחדר לביתו שהחדר מיוחד לו והבית לחבירו ונמצא מוציא מרשות לרשות ואפילו הוא יחיד אצל רבים אינו נעשה כאורח אצלם לענין הוצאה והכנסה מחדר לבית כמו שהמבטל רשות חצירו ולא רשות ביתו אינו נעשה כאורח אצלם לענין הוצאה והכנסה מביתו לחצר כמו שנתבאר בסי' ש"פנב.

אבל יכול להכניס מבתיהם לביתונג אפילו קודם שהחזיקו הם בביתו כמו שהמבטל רשות חצרו יכול להוציא מבתיהם לחצר קודם שיחזיקו הם שאינה נקראת חזרה אלא כשמוציא מביתו אבל לא מבתיהםנד.

ויש אומריםנה שאין לבטל רשות מבית לבית אלא אם כן ישאיר לעצמו חדר אחד שלא יבטלנו לפי שיש לחוש שלא תשתכח תורת עירובנו מבתים אלו הפתוחים זה לזה שכולם יבטלום בעליהם לאחד וגם הם יהיו מותרים להוציא כל אחד מביתו לבית חבירו הואיל ואינו נראה כחוזר ומחזיק ברשותו בהוצאה זו מה שאין כן כשמשאיר חדר אחד שאסור להוציא ממנו לבית ואם היה עירוב היה מותר נמצא משתכר הוא בעירוב ושוב אין לחוש שיבטלו הכל ותשתכח תורת עירוב.

והעיקר כסברא הראשונהנז שהרי אף אם אינו משאיר שום חדר משתכר הוא בעירוב שיהא מותר לו להכניס לביתו מבית חבירו שביטל לו ביתו שאסור לו עכשיונח אפילו לאחר שהחזיק בו חבירו אם הוא יחיד אצל יחיד ואצ"ל רבים אצל יחיד ואעפ"כ טוב להחמיר לכתחלה להשאיר חדר אחדנט:

הערות

  1. מז. תוס' שם בדעת רש"י. רא"ש שם בשם רבינו שמשון. טור ושו"ע שם.
  2. מח. מ"א ס"ק ו. תוספת שבת ס"ק יא. חמד משה ס"ק ב.
  3. מט. דבזה מיירי התוס' כדלקמן בסמוך.
  4. נ. תוס' שם. טור ושו"ע שם.
  5. נא. פירוש הא' ב ב"י שם.
  6. נב. סעיף ב.
  7. נג. ב"י ד"ה וז"ש רבינו אבל אינו. רמ"א ס"ד. וגם המ"א (ס"ק ז) מודה בהא (ביחיד אצל רבים). ועי' ב"י סי' ש"פ (ד"ה ומיהו נראה) מ"ש ממשמעות רש"י ספ"ב (כו, א ד"ה אנשי חצר. ושם מפורש ברש"י שהוא יכול להכניס ולהוציא מבתיהן לחצר). וס"ל דמתני' דהתם (כג, א) מיירי קודם שהחזיק. ומינה מייתי התוס' דהכא (סד, א ד"ה אם כן, שאסור להוציא מביתו לחצר). וכל המשך התוס' בהא איירי לענין איסור ביחיד (קודם שהחזיק). ולא משום דס"ל כרשב"א (בעבודת הקדש שער ד ס"ז) שבמ"[מ] (פ"ב ה"ג, דיחיד אצל יחיד דינו כרבים אצל יחיד, וכדלעיל סי' שפ ס"ו) דחידוש הוא וה"ל לפרש . וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל כג.
  8. נד. רש"י שם. דרישה סי' שפ ס"ק א. אליה רבה שם ס"ק ג. תוספת שבת ס"ק ח. וראה לעיל סי' שפ ס"ה שרבים שביטלו ליחיד אסור להם להוציא אפילו מביתו לחצר.
  9. נה. ר"ת ור"י בתוס' שם. רמ"א ס"ד. ט"ז ס"ק ג.
  10. נו. כדלקמן סי' שפב ס"ד וש"נ.
  11. נז. שו"ע שם.
  12. נח. תוס' שם בדעת רש"י. רא"ש שם בשם רבינו שמשון.
  13. נט. סמ"ג הל' עירובין (רמג, ד). סמ"ק סי' רפב. רמ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.