ד
ד יש ביטול רשות מבית לבית שאם היו ב' בתים פתוחים זה לזה ולא עירבו יחד אחד מבטל רשות ביתו לחבירו ואפילו המבטל מותר להוציא מביתו לבית חבירומב שהרי הכל של חבירומג כיון שביטלו לו ואפילו קודם שהחזיק חבירו בביתו יכול הוא להוציא ממנו לבית חבירומד.
ואינו דומה להמבטל רשות חצירו שאין לו להוציא מביתו לחצר אפילו ביטל גם רשות ביתו עד שיחזיקו הם תחלה ואפילו אם החזיקו אינו מועיל אלא ביחיד שביטל לרבים אבל לא ביחיד ליחיד כמו שנתבאר בסי' ש"פמה לפי שכיון שהיה לו חלק בחצר אלא שביטלו להם א"כ כשמוציא מביתו לחצר נראה כחוזר מביטולו ומחזיק בחלקו שבחצר ולכן צריך שיחזיקו הם תחלה ואז נעשה הוא כאורח אצלם אם הם רבים אבל לא יחיד אצל יחיד משא"כ כשמוציא לבית חבירו שלא היה לו בו חלק מעולם ולא ביטלו אינו נראה כחוזר ומחזיק ברשותו בהוצאה זומו:
הערות
- מב. תוס' סד, א ד"ה אם כן בשם רש"י. רא"ש פ"ו ס"ד. טור וש"ו ס"ד.
- מג. מ"א ס"ק ה.
- מד. כ"מ בב"י ד"ה ומ"ש אסור להוציא גבי חדר , בפירוש הב', דמיירי בטור ושו"ע קודם שהחזיק. וראה לקמן ס"ה ובשוה"ג שם, דבזה מיירי אף בב"י ד"ה וז"ש רבינו אבל אינו יכול, ובזה מיירי התוס' שם.
- מה. סעיף ו.
- מו. תוס' ורא"ש שם. טור ולבוש ס"ד. ט"ז ס"ק ג. וראה לעיל סי' שפ ס"ה, שמטעם זה גם רבים שביטלו ליחיד מותרים להכניס מחצר לביתו. וראה לעיל ס"א, שמטעם זה יחיד שביטל רשותו לרבים ועבר והכניס מחצר לביתו אין זו חזרה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.