ה
ה אם בני החצר שעירבו מבטלין רשותם לאחד שלא עירב עמהם הוא מותרלה להוציא מביתו לחצרלו ולא מבתיהםלז אלא א"כ ביטלו לו בפירוש גם רשות בתיהםלח.
והם אסוריםלט אפילו מביתו לחצרמ ואע"פ שרשות אחד הן לאחר שביטלוהו לו מ"מ כיון שחצר זו היתה שלהם א"כ כשחוזרין ומוציאים לתוכה הרי זה כאילו חוזרים בהם ורוצים לזכות בהמא שאין לומר שהם משתמשים בה כאורחים בעלמא לפי שהרבים לגבי יחיד אינן דומין כאורחים אצלומב ואפילו אם כבר החזיק הוא בחצרמג אין זה מועיל שלא יוכלו הרבים לחזור בהם.
אבל מותרים להכניס מחצר לביתומד לפי שאין נראה חזרה אלא כשמכניסים לרשות שלהם שביטלוה דהיינו לחצר אבל כשמוציאים מרשות זו ומכניסים לרשות אחרת אין זו נראית חזרה.
אבל אסורים להכניס מחצר לבתיהם אפילו אם ביטלו לו גם רשות בתיהם שנעשה הכל רשות אחד שלו מ"מ כיון שהם אינן כאורחים לגבי היחיד א"כ כשמכניסים לבתיהם הרי זה כאלו חוזרים וזוכים בבתיהם ואין צריך לומר שאסורים להוציא מבתיהם לחצר אפילו ביטלו לו גם רשות בתיהםמה כמו שאסורים להוציא אפילו מביתו ממש לחצר:
הערות
- לה. במשנה שם סט, ב. טור ושו"ע ס"ד.
- לו. רש"י שם ד"ה הוא מותר. טור ושו"ע שם.
- לז. רבינו יהונתן בגמרא שם ד"ה נתנו לו רשותם.
- לח. רמ"א ס"ד. ב"י ד"ה כתב הרב רבינו יהונתן.
- לט. משנה שם. טור ושו"ע שם.
- מ. רש"י שם ד"ה והן אסורין. טור ושו"ע שם.
- מא. רש"י בגמרא שם ד"ה והן אסורין. מ"א ס"ק ז. וראה לקמן סי' שפא ס"ה, שיחיד המבטל רשות חצרו (ולא ביתו) לרבים יכול להוציא מבתיהם לחצר (אפילו קודם שהחזיקו).
- מב. גמרא שם. טור ושו"ע שם.
- מג. משמעות הרב רבינו יהונתן שם (ראה עצי אלמוגים ס"ק ט ד"ה ובזה נ"ל לבאר). מ"א שם. וכ"ה ברשב"א שם ד"ה מתני' שלו אסור.
- מד. מ"א שם. וכ"מ בסי' שפא ס"ד . לקמן שם ס"ד וש"נ. עי' שם בתוס' סד, א ד"ה א"כ.
- מה. נהר שלום ס"ק ה לגירסת הטור שלפנינו. עצי אלמוגים שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.