ד

הערות

1. לב. רא"ש פ"ו סי"ג. טור ודיעה הא' שבשו"ע ס"ג. וראה גם לקמן סי' שפב ס"ז.
2. לג. פסקי עירובין ל מהר"ם מרוטנבורג סי' קנו. מרדכי רמז תקטז. ב"י ד"ה ומ"ש ואם אינו רוצה, ממשמעות הרמב"ם פ"ב הט"ז, ורש"י סא, ב ד"ה עד שלא יוציא. דיעה ב' שבשו"ע שם.
3. לד. מ"א (דאפשר גם מהר"ם יודה בחול דמותר). ולענין שבת צ"ע (אם אסור בישראל מטעם קנין בשבת). עי' תוס' דף [ס]ו , א ד"ה יפה הב' (הטעם שהתירו שכירות בנכרי). וחק יעקב סי' תמ"[ד] ס"ק ח (דאפשר מטעם זה מותר אף מכירה). ובמה שכתבתי שם סי' תמח סעיף טז (להתיר רק במתנה, שמותר במקום מצוה), ובסי' שפ"ב סעיף ח (הטעם ששכירות זו דומה למתנה ולא למכירה).