ג
ג שתי חצרות וביניהן ג' חורבותלט שאין בעליהן דרין בהןמ ומוקפות מחיצות הן מכל רוחותיהן והרי הן רשות היחיד גמורה אלא שהן פרוצות זו לזו (במילואןמא או ביותר מעשר אמות) ויש לכל אחת מהחצרות חלונות פתוחים לחורבה שאצלה הרי כל אחד מותר באותה שאצלה להשתמש בה דרך חלונו ע"י שלשול וזריקה הואיל ואין לו בה תשמיש גמור בחול שאין לו פתח פתוח לה אלא חלון אין פרצת המחיצה אוסרתמב.
ומותר להשתמש בכולה וחבירו אינו אוסרה עליו ואעפ"י שגם חבירו משתמש בה בחול שזורק דרך אויר שלו בפרצה עד תוך חורבה זו מכל מקום כיון שלחבירו אין לו בה אלא ע"י זריקה באויר ברוחב ד' טפחים ויותר אינו יכול לאוסרה עליו ונותנים אותה לו שיש לו בה תשמיש נוח בשלשול סמוך לחלונו ואין חבירו יכול להשתמש בה בשבת על ידי זריקה באויר מפני שהוא אוסרה על חבירומג.
אבל חורבה האמצעיתמד כיון שהיא רחוקה משניהם ואין לשניהם בה אלא תשמיש ע"י זריקה באויר ברוחב ד' טפחים אינן אוסרים זה על זה ושניהם מותרים בה בשבתמה אע"פ שלא עירבו יחד.
ואם שלשתן סמוכות לבתים כגון שהאמצעית היא כנגד השתים כג' רגלי הקנקןמו כל אחד מותר בחורבה שאצלו והשלישית הקרובה לשניהם שניהם אסורים בהמז לפי שיש לשניהם בה תשמיש נוח בשלשול סמוך לחלון ואוסרים זה על זהמח.
וחורבות אלו אף על פי שיש להם בעלים מותרים בני חצרות הסמוכות להן להשתמש בהן ואין הבעלים אוסרים עליהן הואיל ואינן דרים בהםמט ודירה בלא בעלים אינה אוסרת כמו שנתבאר בסי' שע"אנ:
הערות
- לט. רב שם פה, סע"א (בתים). טור ושו"ע ס"ג.
- מ. כדלקמן בסוף הסעיף וש"נ.
- מא. עי' רש"י שם ד"ה וג' חורבות (מחיצות פרוצות זו לזו) וצ"ע (שא"כ הן חורבה אחת ארוכה).
- מב. רש"י שם ד"ה זה משתמש. שם ע"ב ד"ה לא דעבידי כחצובה. לבוש ס"ג.
- מג. רש"י שם ושם. לבוש שם.
- מד. רב שם ע"ב. טור ושו"ע שם.
- מה. רש"י שם ד"ה מי סברת. ט"ז ס"ק ד. מ"א ס"ק ז.
- מו. ראה עד"ז לקמן סי' שצח סי"ב.
- מז. רב שם. רש"י שם לא דעבידא כחצובא. טור ושו"ע שם.
- מח. רש"י שם. ט"ז ס"ק ה. מ"א ס"ק ח.
- מט. תוס' שם פה, א ד"ה שני בתים. רא"ש פ"ח סוס"י ג. טור. לבוש שם.
- נ. סעיף א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.