ב
ב ואם אין הבור קרוב לב' החצרותכח אלא רחוק מכל אחד ד' טפחים כגון שיש שביל קטן בין כתלי ב' חצרות והבור בתוכוכט אם אין שום חצר פתוחה לו בפתח גמור אלא ממלאין ממנה דרך חלונות הפתוחים לו משתי החצרותל אם יש מן החלונות למים י' טפחים שתשמיש מילוי זה הוא תשמיש בקושילא שניהם מותרים למלאות ממנו בשבת ואינן אוסרים זה על זה אפילו הוא של שניהם בשותפות כיון שאינן משתמשים בו אלא בזריקת הדלי באויר ברוחב ד' טפחיםלב ואין אדם אוסר על אויר חבירו דרך שהוא ברוחב ד' טפחים לפי שאין זה חשוב תשמיש כלללג ואינו כדאי לאסור על חבירו אלא א"כ הוא בתוך עשרהלד עיין סי' שע"הלה.
אבל אם חצירות פתוחות לשביל רשות שניהם שולטת בו והרי הוא כחצר של שניהם ואסורים בו עד שיערבולו.
במה דברים אמורים כשהשביל הוא רשות היחיד אבל אם הוא כרמלית כגון שמפולש בשני ראשיו לכרמלית אפילו אם הבור מופלג מכתלי החצרות ד' טפחים אסור למלאות ממנו אא"כ מקיפתו חוליא גבוה עשרהלז כמו שנתבאר בסי' ש[נ]"דלח:
הערות
- כח. אביי פה , א לרב . טור ורמ"א ס"ב.
- כט. רש"י ו תוס' שם ד"ה בור שבין. טור ו לבוש ס"ב.
- ל. רש"י שם ד"ה זה מוציא. טור ורמ"א שם.
- לא. כדלעיל סי' שעה ס"ג.
- לב. דהוי תרתי לריעותא. ט"ז ס"ק ג.
- לג. רש"י שם ד"ה אלא בסמוכה (ולא תשמיש הוא).
- לד. ט"ז שם.
- לה. סעיף ב.
- לו. עבודת הקדש שער ג סוף ס"ט. מ"א ס"ק ה.
- לז. ר"י בתוס' שם סד"ה בור (רה"ר או כרמלית). עבודת הקדש שם (רה"ר).
- לח. סעיף א, לענין רה"ר. ושם (ובסי' שנב ס"ד), שבכרמלית מותר (כשראש החבל בידו שהיא ברה"י, משא"כ הכא שפושט ידו לחוץ). וראה שם, שבאינו מופלג ד' טפחים מותר אף ברה"ר (כשאינו בין ב' חצרות, משא"כ כאן).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.