ג
ג אחד מבני החצר שמת בשבתכד ולא הניח בני בית בביתו אם עירב אפילו ירשו אחד מבני השוק ונכנס לדור בו בשבת אינו אוסר אף על פי שהוא לא עירב בחצר זו לפי ששבת כיון שהותרה בעירוב המוריש הותרהכה ובלבד שלא היה המוריש גוסס מבעוד יום כמו שיתבארכו.
ואם המוריש לא עירב וירשו אחד מן השוק כל זמן שאינו בא לדור בו אינו אוסרכז בא לדור בו בשבת אוסר שלא שייך כאן שבת כיון שהותרה הותרה (כיון שלא הותרה בתחלתהכח ועוד) מטעם שנתבאר למעלה.
ואם ירשו אחד מבני החצר אוסר אף על פי שלא נכנס עדיין לדור בו מטעם שנתבאר למעלה ואפילו אם עירב עם בני החצר בשביל בית שלו אין עירוב זה מועיל לבית זה שירשו בשבת אחר קניית העירובכט.
במה דברים אמורים כשהיורש דר בבית אחר בחצר זו אבל אם היה דר בבית זה עם המוריש ונתן לעירוב משלו בשביל בית זה של המוריש הרי זה מועילל כמו שנתבאר בסימן ש"עלא שבני ביתו של אדם יכולים לערב משלהן בעד ביתו.
ואם מבעוד יום מת המוריש וירשו אחד מן השוקלב שאינו מערב עם בני החצרלג הרי זה אוסר אם נכנס לדור בו בשבתלד אפילו אם המוריש עירב כבר בחייו לפי שכיון שמת בטל עירובולה:
הערות
- כד. בברייתא שם ע, ב. טור ושו"ע ס"ד.
- כה. רש"י שם ד"ה משחשיכה. ט"ז ס"ק ד.
- כו. לקמן ס"ה.
- כז. תוס' ע, א ד"ה יורש. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- כח. שהרי מת בשבת, ועוד, שאפילו מת מבעוד יום, כדלקמן בסוף הסעיף, לא אמרינן כיון שהותרה, שהרי לא היה ברור שלא יבא בשבת. מ"א ס"ק ה. קרבן נתנאל שם אות ו.
- כט. תוס' ורא"ש שם. טור ושו"ע שם. וכדלעיל ס"ב.
- ל. תוס' ורא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- לא. סעיף ו.
- לב. ברייתא שם. טור ושו"ע שם.
- לג. תוס' שם ד"ה אחד.
- לד. תוס' שם ד"ה יורש. רא"ש שם. שו"ע שם.
- לה. ב"י ד"ה ומ"ש רבינו גבי אחד מן החצר. ואין אומרים כיון שהותרה, מטעם שנתבאר למעלה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.