ב
ב אחד מן השוקיא שהיה לו בית בחצריב שלא היה דר בה ולכן לא עירב בהיג ומת והניח רשותו לאחד מבני אותה חצר אם מת מבעוד יום אין הזוכה אוסר לפי שהעירוב שעירב על בית שלו מתיר גם בית שירש מבעוד יוםיד שאף שהעירוב נעשה קודם הירושה מכל מקום הרי קניית העירוב הוא בכניסת השבת ואז ירשו כברטו אבל אם מת משחשכה אוסרטז הזוכה בו על בני החצר וגם הוא אסור לטלטל בחצר בין מבית שלו בין מבית זה ואע"פ שעירב עמהם אינו מועיל לזה שירש בשבתיז אחר קניית העירוב ואפילו אם זה הזוכה לא נכנס עדיין בבית זה לדור בו אין זו דירה בלא בעלים שכיון שהוא דר בחצר זו וראוי להשתמש בבית זה שירשו אנו חושבין אותו כאלו נכנס לדור בויח.
ואע"פ שבכניסת השבת כשהיה מורישו חי ולא היה דר בו היתה דירה בלא בעלים ולא היתה אוסרת על בני החצריט אין אומרים בזה שבת כיון שהותרה הותרהכ לפי שאין אומרים כן אלא כשבשעה שהותרה היה הדבר ברור שלא תחזור ותיאסר כגון מי שהלך מביתו מבעוד יום והסיח מלבו שלא לחזור עד מוצאי שבת שבשעה שהסיח מלבו הדבר ידוע בודאי שלא יחזור והותרה אז לכל השבת ולכן אינה חוזרת ונאסרת כשנמלך אחר כך וחזרכא אבל כאן אין הדבר ידוע בודאי בכניסת השבת שלא יבא בעל הבית זה לביתו בשבתכב ואין אומרים שכיון שלא בא בכניסת שבת הסיח מלבו ובודאי לא יבא כל השבתכג:
הערות
- יא. ברייתא ע , ב. טור ושו"ע ס"ג.
- יב. רש"י שם ד"ה ואחד מן השוק. טור ושו"ע שם.
- יג. תוס' שם ד"ה אחד. ט"ז ס"ק ג. מ"א ס"ק ד.
- יד. רא"ש פ"ו סט"ז. טור ושו"ע שם.
- טו. ב"י ד"ה אחד מן השוק. לבוש ס"ג.
- טז. ברייתא שם. טור ושו"ע שם.
- יז. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- יח. תוס' ע, א ד"ה יורש. רא"ש שם. ( טור ושו"ע ). וכ"ה לקמן ס"ג. דלא כרשב"א בעבודת הקדש שער ד ס"ז ומ"מ פ"ב סוף ה"ז.
- יט. ב"ח ד"ה אחד מן השוק. דלא כב"י. וכ"ה בתוס' ורש"י (דלא כמ"א ס"ק ד בדעת רש"י ותוס' ) עי' שם בסד"ה א' מבני כו'. וכ"מ בס"ד. ולקמן ס"ג גבי ירשו אחד מן השוק. וראה גם מאמר מרדכי ס"ק ב.
- כ. קושיית הב"ח סד"ה לא עירב. הובא בט"ז ס"ק ג ובמ"א ס"ק ד.
- כא. רא"ש פ"ח ה"ו. וכדלעיל ס"א. וראה גם לקמן סי' שפג ס"א וש"נ.
- כב. קרבן נתנאל פ"ו סט"ז אות י. וראה גם לקמן ס"ד לענין גר שמת.
- כג. מ"א סוף ס"ק ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.