י
י אבל לאחר שלשים יום אוסר על בני החצרצז אם הוא בענין שאינם יכולים לסלקו תוך משך זמן שכירותו או שאלתוצח.
ומכל מקום אפילו אם קובע ליותר משלשים יום אינו אוסר עד לאחר שלושים יום אבל לא תוך שלשיםצט אפילו אם רגיל לבא לכאןק ולקבוע לעולם ליותר משלשיםקא במה דברים אמורים באורח ישראל אבל אכסנאי נכרי הרגיל לקבוע אוסר מיד כמו שיתבאר בסימן שפ"ד ויש אומריםקב שגם ישראל הרגיל לקבוע אוסר מיד ולענין הלכה בדברי סופרים הלך אחר המיקל.
וכל זה כשיש בעל הבית אחד קבוע בחצר שאז האורחים שבבתים אחרים שבחצר זו בטלים אצלוקג אבל אורחים לבדם ביחד אוסרים זה על זה מידקד אם יש לכל אחד חדר מיוחד לאכילהקה ואם יש נכרי דר בחצר צריכים לשכור ממנו רשותוקו כמו שיתבאר בסי' שפ"ב.
וכל זה במקום שאין שם עירובי חצרות של רבים אבל במקום שהקהל מערבים עירובי חצרות בתחלת שנה לכל השנה אין האורחים המתוספים שם אוסרים עליהם ולא זה על זה מפני שלב בית דין מתנה עליהם שיהא להם חלק בעירובקז כמו שנתבאר בסי' שס"וקח:
הערות
- צז. ב"י בסוף הסימן. ט"ז ס"ק י.
- צח. ראה מ"מ וציונים.
- צט. ראה משנה ברורה שעה"צ ס"ק ל. מ"מ וציונים.
- ק. מ"א ס"ק יב לדעת רמ"א ס"ח.
- קא. ראה משנה ברורה שעה"צ ס"ק לג.
- קב. שו"ת רש"[ל] סי' יח. עי' מ"א סי' שצא ס"ק ב.
- קג. רמ"א שם.
- קד. גמרא ס[ה] , ב. רש"י שם ד"ה פונדק. דרכי משה סי' שפב ס"ק ב. שו"ת רמ"א סי' קכ. רמ"א שם.
- קה. מ"א ס"ק יב. וכדלעיל ס"ה.
- קו. מ"א שם.
- קז. ט"ז ס"ק י.
- קח. סעיף יב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.