ה
ה חמש חבורות ששבתו בטרקליןלב וחלקוהו במחיצות לחמשה חדרים וכל אחד מהם פתוח לחצרלג אם המחיצות מגיעות לתקרהלד או בתוך ג' טפחים סמוך לתקרהלה הרי כל אחד ואחד חדר בפני עצמו אפילו הן מחיצות עראי כגון של יריעותלו וצריכות כל אחד ואחד מהחבורות ליתן עירובן.
במה דברים אמורים כשיש עוד דיורין בחצר ועירוב כל החצר מניחין אותו באחד מדיורין ההםלז או בחצר אחרת שעירבה עם זולח שמתוך שטרקלין זה הוזקק לעירוב מחמת הדיורין צריכה כל חבורה ליתן עירובלט אבל אם דיורין ההם נתנו עירובן בזה הטרקלין אינם צריכים ליתן עירוב כלל שכולם דרים בבית זה ובית שמניחין בו העירוב אינו צריך ליתן פת להעירובמ ואף שטרקלין זה מוחלק במחיצות לה' חדרים והעירוב הוא באחד מהם אין בכך כלום הואיל ואינן אלא מחיצות עראימא וכן אם אין דיורין אחרים כלל בחצר אין צריך עירוב כללמב שאינן אוסרים כלל זה על זה הואיל וכולם בבית אחד שאינו מוחלק אלא במחיצות עראי.
חלקוהו במחיצות שאינן מגיעות לתקרה אפילו אם יש דיורין בחצר ועירוב כל החצר מניחים באחד מדיורין ההם אין צריכים כל החבורות אלא ליתן עירוב אחדמג כאלו אין ביניהן מחיצות כללמד ואם מקצתן עשו מחיצות המגיעות לתקרה ומקצתן לא עשו אותן שעשו הם מחולקים ואותן שלא עשו הן כמשותפיןמה.
וכל זה כשעשו מחיצות עראי לפי שעה אבל אם שבתו בחדרים ועליות ממש והם פתוחים לחצר אוסרים זה על זה אפילו אין דיורין אחרים בחצר וצריכות כל חבורה וחבורה ליתן עירוב אפילו מניחין העירוב בזה הטרקליןמו.
וכל זה כשכולם פתוחים לחצרמז אבל אם אין פתוח לחצר אלא החיצון בלבד וכולם עוברים דרך עליו אפילו הם חדרים ממשמח אין צריך ליתן עירוב אלא שנים הפנימיים שהם בלבדם חשובים דירותמט ואוסרים בחצר זה על זהנ וכן לטלטל מזה לזהנא אבל כל האחרים חשובים כבית שער להם כמו שיתבארנב.
וכל זה כשכולם שוין בטרקלין זה אבל בעל הבית שיש לו מלמד או סופר בביתו וכן תלמידים הלומדים בפני הרב ודרים בביתו אע"פ שיש לכל אחד חדר מיוחדנג פתוח לחצרנד וגם לרשות הרביםנה ואוכל וישן בחדרו אין צריך לערב בחצר כלל מפני שאין אוסרים כלל לא בחצר ולא לטלטל מחדריהם לבית או מחדר לחדר אפילו אין לו בהם תפיסת יד לפי שאינו משאיל להם רשותו לאסור עליו ולא לאסור זה על זה והרי יכול לסלקם בכל עתנו.
אבל אם החדרים קנויים להם או שכוריםנז (או שאולים בענין שאינו יכול לסלקם תוך זמן שאילתםנח אין לומר שאינו משאיל להם רשותו לאסור עליו כיון שכבר השאיל להם ואין בידו לסלקם ובע"כ הם) אוסרים עליו אלא אם כן יש לו בהם תפיסת ידנט ואפילו הם משתמשים באפייה ובישול בבית גדול של בעל הבית אין זה מועיל כלום כיון שאוכלים בחדריהםס אלא אם כן תלמידים המקבלים פרס מרבן כמו שיתבארסא:
הערות
- לב. משנה עב , א. טור ושו"ע ס"ג.
- לג. רש"י שם ד"ה בטרקלין.
- לד. ברייתא שם עב, ע"ב. טור ושו"ע שם.
- לה. רשב"א בעבודת הקדש שער ד ס"ב. מ"מ פ"ד ה"ז. שו"ע שם.
- לו. תוס' שם ד"ה במחיצות. רא"ש פ"ו סי' יז. טור ושו"ע שם. ואם אינן פרוסות שם בקביעות ראה לקמן ס"ו.
- לז. תוס' שם ע"ב ד"ה אבל. רא"ש שם. מברייתא שם . טור ושו"ע שם.
- לח. רבינו יהונתן במשנה שם.
- לט. ט"ז ס"ק ד.
- מ. טור ושו"ע שם. וכדלעיל סי' שסו ס"ד.
- מא. תוס' ד"ה אבל ורא"ש שם (משא"כ בחדרים ועליות ממש). אליה רבה ס"ק ז בשם האגודה.
- מב. טור ושו"ע שם. וכדלקמן ס"ז בדין מקבלי פרס.
- מג. במשנה שם כב"ה. טור ושו"ע שם.
- מד. רש"י שם ד"ה וב"ה.
- מה. רשב"א שם ד"ה ומודים ובעבודת הקדש שם. מ"מ שם. רמ"א ס"ג.
- מו. תוס' ו רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- מז. רש"י במשנה שם ד"ה בטרקלין. תוס' שם ד"ה ומודין. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- מח. ב"ח ד"ה ומ"ש היה לכל אחד.
- מט. תוס' ורא"ש שם. טור ושו"ע שם. וכדלקמן ס"ח.
- נ. ומ"ש הט"ז ס"ק ב וס"ק ט צע"ג. עיין תוס' רא"ש שם ובהג"ה הא' שבסעיף זה ודו"ק. ומב"י ד"ה ובסמ"ק אין ראיה דבמסקנא לא קאי הכי בסמ"ק אלא כדמשמע מתוס' ורא"ש . וכ"ה באליה רבה ס"ק ד.
- נא. מ"א ס"ק ז. וכדלעיל סי' שסו ס"א וש"נ.
- נב. לקמן סעיף ח.
- נג. תוס' ורא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- נד. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
- נה. תוס' שם. וראה ב"י ד"ה ומ"ש רבינו אבל מי.
- נו. עי' תוס' ו רא"ש שם בטעם הב'. וסי' שפב ס[י]"ו דא"צ שיהיו משתמשים באכילה כו' כטעם הא' שבתוס' ורא"ש שם. עי' שם במ"א ס"ק יב שכותב רק טעם הב' שלפנינו. וראה גם לקמן שם סי"ח, ולעיל ריש ס"ב ובמצויין שם בשוה"ג. וראה משנה ברורה באור הלכה סוף ס"ג.
- נז. ב"י שם. מ"א ס"ק ח.
- נח. ב"י סי' שפ"ב ד"ה ומ"ש רבינו ודוקא (עיין תוס' שם וגם ראייתם מדף סו, א מיירי בכהאי גוונא שאינו יכול לסלקם. עיין תוס' דף ס"ו סוף ד"ה ומערב ואין יכול לסלק. ובמג"א סי' שפ"ב ס"ק (ט) [יב]. ומהרי"ק סי' מ"ו דלא סבירא ליה הכי לשיטתיה אזיל דסבירא ליה עיקר ההיתר משום שמשתמשים באפייה כו' כטעם הא' שבתוס' ורא"ש שם, כמבואר שם ובסוף סי' מ"ז. ומ"ש בסוף סי' מ"ח (בהלכה דלעיל ס"ג, שהשוכר אינו אוסר עליו) כוונתו משום תפיסת יד. וכן משמע בב"י ד"ה ומ"ש רבינו אבל מי גבי תלמידים כמה שכתבתי אח"כ) . וראה משנה ברורה באור הלכה סוף ס"ג.
- נט. ב"י שם. וכדלעיל ס"ב.
- ס. ב"י שם. ט"ז ס"ק ו.
- סא. לקמן סעיף ז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.