ה

ה ואם נפרץ לרחבה שאחורי הבתים שאינה יתירה מבית סאתים או יתירה מבית סאתיים והוקפה לדירה דינו כאילו נפרץ לחצר^מד אבל אם יתירה על בית סאתים ולא הוקפה לדירה דינו כנפרץ לכרמלית^מה וצריך שם תיקון^מו בכל ענין^מז.

ואם צד השני של הרחבה פתוח לשביל שיש לו מחיצה מכאן ומכאן ועולה עד שפת הנהר ודרך הרחבה והשביל מוליכין בני המבוי את בהמתם לנהר להשקותם יעשו לחי בראש זה של המבוי^מח שנפתח לרחבה וצורת פתח בראש השני הפתוח לרשות הרבים^מט או לכרמלית^נ וע"י לחי זה נעשית הרחבה מוקפת לדירה^נא שהלחי נידון משום מחיצה^נב וכאלו עשה מחיצה להרחבה להקיפה לדירה דהיינו להשתמש בה מהמבוי דרך פתח זה שנפתח לה המבוי שפתח נחשב כדירה כמו שנתבאר בסי' שנ"ח^נג.

ואע"פ שלחי אינו מועיל להקיף לדירה^נד ואפילו צורת פתח ואפילו מחיצה גמורה אינן מועילין אם אינן יתירים מעשר כמו שנתבאר שם מכל מקום כאן מתוך שהלחי הזה מועיל להמבוי להכשירו מועיל ג"כ להרחבה להקיפה לדירה ולהתיר לטלטל בה^נה.

ומותר לטלטל ג"כ מתוכה למבוי וממבוי לתוכה שאין הרחבה אוסרת על המבוי בלי עירוב לפי שאין בה דיורין^נו.

אבל בשביל אסור לטלטל בו אלא בד' אמות אם אין בשפת הנהר גובה י' טפחים שתהא נחשבת מחיצה לו וכן עומק הנהר שלצד השביל אינו מתלקט עשרה מתוך ד' אמות אפילו אם מעבר הנהר יש שם גידודים גבוהים עשרה ואין עשר אמות ברוחב הנהר המפסיק בין השביל להגידודים אעפ"כ אינן עולין לו למחיצה גזרה שמא יבאו להתיר שביל אחר שאין שם גידודים כלל מפני שלא יעלה על דעתם כלל ששביל זה ניתר בגידודים שמעבר הנהר^נז.

אבל נהר המהלך סמוך למבוי ואין בשפתו גובה י' טפחים וגם עמקו שלצד המבוי אינו מתלקט עשרה מתוך ד' אמות אלא שמעבר הנהר יש שם גידודים גבוהים י' או שעומק הנהר עצמו שבצד השני מתלקט עשרה מתוך ד' אמות יש להסתפק אם עולים למבוי למחיצה רביעית כי שמא לא גזרו גזרה זו אלא בשביל שאין בני אדם מצויים בו כל כך^נח.

במה דברים אמורים כשאין יותר מעשר אמות רוחב משפת המבוי עד מקום המתלקט או עד הגידודים אבל אם יש שם יותר מעשר אמות אין להסתפק כלל שאינם מועילים כלום למבוי^נט כמו שנתבאר בסי' שס"ג^ס: