מד
מד (וכן הדין בנהר שמקיף כל העיר קודם שנבניתשלח).
ואפילו תל ונהר שאינן מקיפים כל העיר אינן עולין אלא למחיצה רביעית למבוי שאינו מפולששלט אבל מבוי המפולש משני ראשיו לנהר או לתל שאינו עשוי בידי אדם אינן מועילות להתירו בלא תיקון בשום אחד מראשיו לפי שאם היו ששים רבוא בוקעים במבוי זה היה רשות הרבים גמורה וכיון שאין לו אלא ב' מחיצות מב' צדדיו שמחיצות הנהר מבטלת אותן בקיעת הרבים שבמבוי שהואיל ואינן עשויות בידי אדם אינן חשובות מחיצה כל כך שלא תבטל אותן בקיעת הרבים שבמבוי.
שאף שבמקומן הן מחיצה גמורה ואין עליהם דין רשות הרבים אף אם רבים בוקעים עליהם כמו שנתבאר למעלה מכל מקום אינן חשובות כל כך לבטל המבוי שרבים בוקעים בו מדין רשות הרביםשמ ואם כן אף אם אין רבים בוקעים במבוי אסור מדברי סופרים גזרה משום רבים בוקעים בו כמו שאסרו כל כרמלית שאין רבים בוקעים בה גזרה משום רשות הרבים שרבים בוקעים בה.
אבל מחיצה רביעית של מבוי הקילו בה חכמים להיות דיה בנהר ותל כיון שבמקומן הן מחיצות גמורות ואינם גרועים מלחי כל שהוא שמועיל ברוח רביעית של מבוי משום מחיצה שהרי הלחי אינו מועיל לחלוק רשויות כמו שנתבאר למעלהשמא והתל מועיל וכיון שהוא מועיל לחלוק רשות המבוי מרשות הרבים שלפניו דיו בכך שהרי הקורה אינה מועלת למבוי אלא מפני שעל ידה ניכר ונראה שהמבוי חלוק מרשות הרבים שלפניושמב וכל שכן התל שבאמת הוא חולק ביניהם:
הערות
- שלח. פרי מגדים א"א ס"ק ל. וראה תוס' עירובין כב, ב ד"ה דילמא לענין בבל, דמה"ט תהא בבל כקרפף שלא הוקף לדירה.
- שלט. שאילת יעב"ץ סי' ז. וכדלעיל סמ"ב – לענין תל. וראה גם לעיל סל"ה לענין ים (ולעיל סי' שנו ס"ד) ונהר (ולקמן סי' שסה ס"ה). סי' שנו ס"ב – לענין אמת המים. וראה לעיל סי' שמה קו"א ס"ק ב שמחיצה זו אינה מועלת להתיר הטלטול בנהר ובים ובאמת המים (רק בתל).
- שמ. שאילת יעב"ץ שם. ו עי' תוס' עירובין דף כב , ב ד"ה דילמא (הובא במ"א ס"ק ל), ובמה שכתבתי בסי' שמה קונטרס אחרון ס"ק ב (לחלוק על פירוש המ"א בדברי התוס'). וראה שו"ת בית שלמה סי' נא. פתחא זוטא עירובין כלל ג. שם סי' שסג ס"ק נט.
- שמא. סעיף לח.
- שמב. כדלעיל סעיף א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.