ו
ו ואם האמצעי רחב מהחיצונים שנמצאו החיצונים פרוצים במילואם לאמצעי והאמצעי יש לו גיפופים עודפים עליהם מכאן ומכאן אם יחיד בזה ויחיד בזה ויחיד בזה אין נותנין לכל אחד אלא בית סאתים שהרי דיורי החיצונים אינם באמצעי כיון שהוא אינו פרוץ במילואו אלא האמצעי הוא בכל אחד מהם שהם פרוצים לו במילואם ונמצא שאין בכל אחד מהם אלא שנים הוא והאמצעי שהחיצונים אינם מצטרפין זה עם זה מפני גיפופים האמצעי המפסיקין ביניהםלו ואם אחד מהחיצונים יותר מבית סאתים הוא לבדו אסור והאמצעי אינו נאסר כיון שיש לו גיפופין המפסיקיןלז ואין צריך לומר החיצון השני.
ובלבד שלא תהא הפרצה שבין אמצעי לחיצונים יתירה מעשר אמות שהיא פרצה אוסרתלח כמ"ש בסי' שס"בלט.
אבל אם האמצעי יותר מבית סאתים גם החיצונים אסורים כיון שהם פרוצים לו במילואםמ.
אבל אם יחיד בכל אחד מהחיצונים ושנים באמצעי או שנים בכל אחד מהחיצונים ויחיד באמצעי נותנים לשנים החיצונים כל צרכן שאנו רואים כאלו דיורי האמצעי הם בכל אחד מהם והרי הם שלשה ביחד בכל אחד מהםמא וגם באמצעי מותרים כל צרכן לפי שהוא נחשב כחצר לחיצוניםמב לפי סברא הראשונה שנתבארמג:
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.