ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות עירוביןשנז דיני חצר פחות מארבע אמות וביב ובו ח' סעיפים:ג
ג
ג וכל זה בימות החמה שאדם מקפיד על לכלוך חצירו וחפץ הוא שיצאו המים ממנה לחוץכו וכשהם יוצאים הרי נתקיימה מחשבתו ויש לגזור שמא ישפכם בעצמו החוצהכז אבל בימות הגשמים שאין אדם מקפיד על לכלוך חצרוכח ואינו מתכוין שיצאו המים ממנה לחוץכט אין לחוש לכך ומותר לשפוך בה כל מה שירצהל אפילו היא קטנה מאד (ואפילו שופכן סמוך לרשות הרבים ממש אם הוא בענין שאינו פסיק רישיה שיצאו לרשות הרבים מיד מכח שפיכתו ממשלא):
הערות
- כו. רש"י פח, א ד"ה אפילו לשפוך. רבנו יהונתן שם ד"ה בימות החמה.
- כז. מ"א. רש"י ע"ב בד"ה פחות כו' .
- כח. ברייתא שם לפרש"י ד"ה שיבלעו במקומן. מ"א ס"ק ה.
- כט. גמרא (אדם רוצה שיבלעו מים במקומם). רש"י שם ד"ה התם למאי ניחוש (דהא לא מקיימא מחשבתו ולא ניחא ליה דליפקו מיא). לבוש ס"א. מ"א שם. וראה גם רש"י שם ע"א ד"ה התם תיימי (לגבי גומא סאתים, דלעיל ס"ב). במשנה שם ד"ה שופכין (לגבי ביב, דלקמן ס"ח). בגמרא שם סע"א ד"ה אדם רוצה ושם רע"ב ד"ה תיימי (לגבי חצר ד' על ד', דלקמן ס"ה).
- ל. אביי שם . טור ושו"ע שם.
- לא. ככל דיני אינו מתכוין ופסיק רישא, וכדלעיל סי' שלז ס"א וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.