ה
ה וכל זה לענין להפרישו מאיסור אבל לספות לו איסור בידים אסורל לכל אדםלא מן התורהלב אפילו אינו בר הבנהלג כלל שנאמרלד לא תאכלום ופירשו חכמיםלה לא תאכילום לקטנים ואפילו דברים האסורים מדברי סופרים אסור להאכילולו אפילו הוא צריך לכךלז ואפילו הוא חולה כל שאין בו סכנה כמו שאסור בגדוללח וכן אסור להרגילו בחילול שבת ומועד אפילו בדברים האסורים משום שבותלט.
ונכרי המאכיל איסור לתינוקמ שאינו בר הבנהמא אין אביו צריך למחות בו אבל אסור לכל אדם לומר לנכרי שיאכילנומב שהאמירה לנכרי אסורה בכל האיסורים שבתורהמג וכל שכן שאסור לומר כן להתינוק.
ואם התינוק צריך לכך כגון שהוא קצת חולה מותר לומר לנכרי להאכילומד שצרכי קטן דינם כחולה שאין בו סכנה שהתירו בו אמירה לנכרי אפילו באיסורי תורה כמו שנתבאר בסי' שכ"חמה וכן אם צריך לשתיית יין ואין שם יין ישראל אלא סתם יינם של נכרים ואין היין חזק כל כך שיכשירנו ע"י מזיגת ששה חלקים מים ואחד יין כמ"ש בי"ד סי' קל"דמו מותר לומר לנכרי להשקותו לומז:
הערות
- ל. יבמות קיד, א. רמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"ז הכ"ז. שו"ע ס"א.
- לא. ראה יבמות שם. רש"י צ, א ד"ה דילמא. לבוש ס"א. כולל אמו, כדלקמן סי' תרטז סוף ס"ד וסי' תרמ סוף ס"ד.
- לב. ראה גם לעיל סי' רסו ס"י. וראה גם שו"ת רבינו סי' מא בסופו.
- לג. מ"א סק"ב. וראה לעיל סי' רסו ס"י שאיסור זה הוא גם בחרש ושוטה.
- לד. ויקרא יא, מב.
- לה. יבמות שם.
- לו. רמב"ם שם. שו"ע שם. ש"ך יו"ד סי' פא סקכ"א. וראה גם הגהות אשרי ר"ה פ"ד סי' ז. וראה גם לקמן סי' תרטז סוף ס"א. ולענין ליתן האוכל בפניו – ראה לקמן סי' תרטז סוף ס"ד. וראה סי' תרמ ס"ד. וראה עוד לקמן ס"י וש"נ.
- לז. משמעות ב"י סוף הסי' בדעת הרמב"ם שם.
- לח. ש"ך שם.
- לט. רמב"ם שם. שו"ע שם.
- מ. רבינו ירוחם נתיב א ח"א (יג, ג) בשם הרמ"ה. מ"א סק"ג ד"ה כתב.
- מא. ראה אליה רבה סק"ג. וראה לעיל ס"ג.
- מב. רבינו ירוחם שם. מ"א שם.
- מג. כדלעיל סי' רמג סוף ס"א וש"נ.
- מד. מ"א שם.
- מה. סי"ט וסכ"ב. וראה לקמן סי' תנ סעי' כד-כה לענין חמץ בפסח. וראה תהלה לדוד סק"ד.
- מו. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ה. מ"א כאן סק"ג ד"ה קטן.
- מז. מ"א שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.