ג
ג התרת חרמים דינה כהתרת נדרים ואין מתירין אלא לצורך השבתי אבל נהגו להתיר חרמי הקהל אפילו אינם לצורך השבתיא לפי שאין דרך להיות כנופיא אלא בשבת ואם לא יתירוהו בשבת לא יתאספו ביום אחר ונמצא שאין לו היתר לעולםיב.
אבל אין מחרימין בשבת כי אם מדבר שהוא לצורך שבתיג וכן למי שחילל שבתיד אבל לא למי שעבר עבירה אחרתטו אבל דבר שיש בו תיקון המדינהטז ואם לא יחרימו בשבת לא יתאספו ביום אחר ויגרע התיקון אזי מותר להחרים כמו שמותר להתיר הנדר או החרם מטעם זהיז ולכן אין למחות במה שנהגו בירידים שהשמש קורא מתוך הכתב מי שהוא מוחרם על פי בית דין משום חובותיו מפני שצריך להכריז בשבת שמתאספים כולם ויודעים לכופו בעירו לשלם ולולי זה היו נפסדין החובות וכל משא ומתןיח וכן מי שביזה החכם יכול לנדותו לכבודויט מפני שזהו ג"כ תיקון המדינה להעמיד המשפט על תילו וגם דבר מצוה הוא משום כבוד התורהכ ואין צריך לומר שמותר להחרים בשבת בדבר הנוגע על הכללכא כמו שהחרימו בשבת את העוסקים בספרי הטבע כל ימיהםכב:
הערות
- י. שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רצו.
- יא. רשב"א שם ובח"ז סי' תמז. שו"ע ס"ג. רמ"א סי' שו סי"ב.
- יב. רשב"א שם ובח"א סי' תטו. לבוש ס"ג.
- יג. מ"מ פכ"ג הי"ד בשם ספר העיתים. רמ"א שם.
- יד. שו"ת מהרשד"ם או"ח סי' ח. הובא במ"א שם סקכ"ד.
- טו. משמעות מהרשד"ם שם.
- טז. ראה שו"ת הריב"ש סי' שצ. וראה גם לעיל סי' שו סכ"ז.
- יז. ראה מ"א שם.
- יח. ב"ח סוס"י שז. מ"א שם סקכ"ג.
- יט. שו"ת דברי ריבות סי' שח. מ"א שם סקכ"ד.
- כ. דברי ריבות שם.
- כא. ט"ז סי' שלט סק"ד.
- כב. ט"ז יו"ד סי' רכח סק"ו, משו"ת הרשב"א ח"א סי' תטו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.