ז
ז כשם שהוא אינו רשאי להציל יותר מג' סעודות כך אחרים אינם רשאים להציל לונז אבל מותר לו לומר להם בואו והצילו לכםנח אע"פ שיודע בהם שיחזירו לונט ובלבד שלא יצילו כל אחד יותר מג' סעודותס בכלי אחדסא ואע"פ שאינם בהולים כל כך על הדליקה שיבאו לכבותהסב אעפ"כ לא חלקו חכמים בגזרתם.
ואם הם רוצים יכולים לזכות לעצמן במה שהצילו כיון שהוא אמר להם הצילו לכם הרי הפקיר להם וזכו מן ההפקרסג ואם הם יראי שמים ואינן רוצים לזכותסד כיון שיודעים שלא מרצונו הפקירסה אלא רוצים להחזיר לו ולקבל שכר על טורח הצלתם הרשות בידם ואין בזה משום שכר שבתסו שהרי הכל שלהם שזכו בו מן ההפקר אלא שהם מוחלים לו המותר על כדי שכרם אבל עד כדי שכרם אינן מוחלין לו ושלהם הוא שזכו בו מן ההפקר ואינו נקרא שכר שבת כללסז ומדת חסידות שלא ליטול שכר על טורח הצלה שבשבתסח אע"פ שאינו שכר שבת כי החסיד יש לו לוותר משלו בכל דבר שיש בו נדנוד עבירהסט.
אבל אם לא אמר להם הצילו לכם אינם יכולים לזכות לעצמן כלל אם רצו אע"פ שהוא אינו רשאי להציל יותר כי אינו הפקר בשביל כך מפני שלא נתייאש ממנו עדיין כי יכול לומר אני הייתי ממציא לי אנשים שהיו מצילין לעצמן ומחזירים ליע ולפיכך אין הללו שהצילו רשאים ליטול שכר מפני שהוא שכר שבת כיון שלא זכו בו מן ההפקרעא:
הערות
- נז. משמעות הגמ' קכ, א. ראה תהלה לדוד סקי"ד.
- נח. משנה שם. טור ושו"ע ס"ט.
- נט. ראה מ"א סוף סקי"א. וראה גם לקמן סי' שלה ס"א.
- ס. רמב"ם פכ"ג הכ"ד. טור ושו"ע שם. שלטי הגבורים שם (מד, ב אות ג). מ"א סק"י.
- סא. רמב"ם שם. ואוצ"ל: אלא בכלי אחד.
- סב. ראה פסקי רי"ד שם ד"ה ואומר לאחרים. הובא בר"ן שם (מד, ב) ד"ה מתני' מצילין.
- סג. ר"ן שם (מה, א) ד"ה חשבון, ממשמעות רש"י שם ד"ה מהפקירא. טור ושו"ע שם.
- סד. רבא בגמ' שם. מ"א סקי"ב.
- סה. רש"י שם ד"ה דלא ניחא. מ"א שם.
- סו. רבא שם. טור ושו"ע שם.
- סז. רש"י ד"ה חסידי וד"ה והכי. ר"ן שם ד"ה הכא. מ"א סקי"ג.
- סח. רב חסדא שם. מ"א שם.
- סט. רש"י שם ד"ה חסידי. ר"ן שם. מ"א שם.
- ע. ב"ח ד"ה ואם רוצין. מ"א סקי"א.
- עא. ראה מ"א סוף סקי"ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.