ב
ב במה דברים אמורים בבית שהדליקה בו אבל בתים הקרובים ויראים שתגיע להם הדליקה יכולים להציל כל מה שירצוה לפי שהם אינן בהולין כל כךו שישכחו השבת מחמת טרדת ההצלה.
ואפילו מעות או שאר דברים המוקציםז החשוביםח מותר להם להציל והוא הדין שמותר לטלטלם כדי להצילם מפני הלסטיםט או מפני עבדי המושל הבאים לחפש בתיבתו וכיוצא בענין זהי לפי שלא גזרו כלל על טלטול מוקצה במקום הפסדיא מרובהיב אלא אם כן אפשר להציל בענין אחר כגון מי ששכח ארנקי ברחוב שאסור להביאה לביתו אפילו בעיר המעורבת מפני שיכול להושיב שם שומר או לשמור בעצמויג כמ"ש בסי' רס"ויד וכן כל כיוצא בענין זה אבל יש אוסריםטו טלטול מוקצה ואפילו במקום הפסד מרובה ואי אפשר להציל בענין אחר וכן עיקרטז.
ואף על פי כן יש אומריםיז שמותר להציל מעות וכיוצא בהם מפני הדליקה או מפני הליסטים לפי שאדם בהול על ממונו ובודאי יצילם מהפסד ואם לא נתיר לו להציל ע"י טלטול מוקצה יבא לידי איסור חמוריח שיכבה הדליקה או שיחפירם ויטמינם בקרקעיט וכיוצא בענין זה (ואף שיכול להצילם בלבד מכל מקום מחמת שהוא בהול ונחפז בהצלתם ימהר להצילם בכל הצלה שתזדמן לו יותר במהרה אף שהיא באיסור חמור כי יאמר איך שאציל לא אציל בהיתר משא"כ כשהתירו לו להציל ע"י טלטול לא יציל ע"י איסור חמורכ).
ומטעם זה יש מתיריןכא אפילו להוציא דרך כרמלית כמ"ש בסי' ש"אכב אבל לפי שהרבה חולקין על היתר זהכג לפיכך אין להקל אלא באיסור טלטולכד שיש אומריםכה שלא גזרו כלל טלטול מוקצה במקום הפסד מרובה אבל בכרמלית אין להקל כלל וגם אפילו בטלטול לבד אין להקל אלא בבתים הקרובים לדליקהכו אבל בבית שהדליקה בו אפילו מזונות אסור להציל יותר מג' סעודותכז וכל שכן מעות.
וכל זה בדליקה ולסטים וכיוצא בזה שהדבר בהולכח (ונחפז הואכט) מאד (להציל מפניהם) אבל אם ירדו גשמים על סחורה המוקצהל כיון שאין הדבר בהול כל כךלא אין לחוש שיבא להציל על ידי איסור חמור אם נאסור לו הטלטול ולכן אין היתר בזה וכל כיוצא בזה אלא לטלטל על ידי נכרי אם יש שם הפסד גדול כמו שנתבאר בסי' ש"זלב:
הערות
- ה. ר"ת בתוס' קטו, א ד"ה כל. רשב"א שם ד"ה כל. רא"ש פט"ז סי' ג. ר"ן שם (מב, ב) ד"ה והא. מ"מ פכ"ג ה"כ בדעת הרמב"ם. טור ושו"ע שם.
- ו. טור ולבוש ס"א.
- ז. ספר התרומה סי' רכו (הובא בטור). ר"ן (סו, רע"א) בשם התוס' וסה"ת. שו"ע ס"ב בשם יש מתירים.
- ח. כדלקמן בסמוך שמותר רק בהפסד מרובה.
- ט. ספר התרומה שם. ר"ן שם. מ"מ פ"ו הכ"ב בשם התוס'. שו"ע שם.
- י. ספר התרומה שם.
- יא. ר"ן שם ומ"מ שם. מרדכי שם רמז תמז. טור ושו"ע שם בדעת ספר התרומה.
- יב. ראה גם לקמן סוף סי"ח. וראה לעיל סי' שה סוף סכ"ו.
- יג. ספר התרומה שם בטעם הב'. מ"א סק"ב בטעם הב'.
- יד. סעיף יח. וראה שם קו"א סוף ס"ק ו, שמסתפק אי סגי במה שיכול לשמור בעצמו.
- טו. רמב"ן קנג, א ד"ה הא. רשב"א שם ד"ה אין. טור. שו"ע שם בשם ויש אוסרים.
- טז. ראה טור. וראה גם לעיל סי' שא סל"ט, שלא התירו שום שבות גמור משום הפסד מרובה. וראה לעיל סי' רסו סכ"ד (אם התירו טלטול קצת משום הפסד מרובה).
- יז. מ"א סק"ג. ט"ז סק"ב. וראה גם לעיל סי' רסו קו"א רסק"ב. סי' שא ס"מ.
- יח. ראה לעיל סי' רסו קו"א ס"ק ב, דהיינו בדליקה שבודאי יבוא לכיבוי שהוא איסור חמור מדרבנן (למ"ד מלאכה שאינה צריכה פטור) ובליסטים שמא יבוא לאיסור דאורייתא בחפירה. וכ"ה לעיל סי' שיא ס"א (איסור חמור, בדליקה), ובסי' שא ס"מ (איסור של תורה, בליסטים).
- יט. ב"ח ד"ה וכתב בעל התרומה.
- כ. ראה גם לעיל סי' שא סוף ס"מ . וראה קו"א שם.
- כא. הלכות ומנהגי רבי שלום מנוישטט סי' נט. הובא במהרי"ל הל' שבת סי' כח. הובא במ"א סי' שא סקמ"ה.
- כב. סעיף מ.
- כג. רמב"ן שם. רשב"א שם. ר"ן שם. טור ושו"ע ס"ב.
- כד. שקל יותר מאיסור כרמלית. אבל ראה לעיל סי' רנב קו"א ס"ק יד וש"נ.
- כה. דעה ראשונה שבתחילת הסעיף. וראה תהלה לדוד סק"ה. מ"מ וציונים.
- כו. ב"ח ד"ה וכתב. מ"א סק"א.
- כז. כדלעיל ס"א.
- כח. מ"א סק"ג.
- כט. ראה גם לעיל סי' שא ס"מ. סי' רסו קו"א שם.
- ל. ב"י סוד"ה וכתב ממשמעות שו"ת הרשב"א ח"א סי' תשפד וח"ד סי' רעז. שו"ע ס"ב בשם יש מי שאוסר.
- לא. משמעות המ"א שם. וראה לעיל סי' רסו קו"א סק"ב קרוב לסופו.
- לב. סי"ב וש"נ. וראה שם במוסגר: ואפילו להביאה לבית דרך כרמלית אם אי אפשר בענין אחר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.