מו

מו וכן מי שנשתכר שרפואתו לסוך כפות ידיו ורגליו בשמן ומלח מותר לסוכם בשבתתסו מטעם זהתסז ואין ללמוד מזה היתר לאותם שנוהגים בקצת מדינות להשים תוך החוטם אפר מעשב כתוש להפיג השכרות כי אותו אפר פעולתו כרפואה לשאר דברים ג"כ ושייך בו גזרת שחיקת סמניםתסח:

הערות

  1. תסו. רב חמא סו , ב. טור ושו"ע סמ"א. לבוש סמ"א. וראה אליה זוטא סקכ"ג.
  2. תסז. מ"א סקמ"ה. היינו הטעם דלעיל סוף סמ"ה.
  3. תסח. ט"ז סקכ"ז. וראה בדי השלחן סי' קלח סקכ"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.