ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשכח דין חולה בשבת ובו נ"ה סעיפים:לח

לח

לח החושש בשיניו לא יגמע בהן חומץ^שפג ויפלוט^שפד שניכר הוא שהוא לרפואה^שפה אבל מגמע ובולע^שפו או מטבל בו פתו ויאכלנו כדרכו^שפז בחול.

ואפילו על ידי נכרי אסור לעשות לו שום דבר^שפח אף על פי שאין באותו דבר שום סרך מלאכה אפילו מדברי סופרים^שפט אלא שניכר שהיא לרפואה^שצ.

במה דברים אמורים במיחוש בעלמא אבל אם יש לו צער כל כך עד שנחלש כל גופו ממנו^שצא מותר לעשות על ידי נכרי^שצב כל דבר שאין איסורו אלא מדברי סופרים כמו שנתבאר למעלה^שצג:

הערות

שפג. משנה קיא , א. טור ושו"ע סל"ב.
שפד. אביי שם . טור ושו"ע שם.
שפה. רש"י שם ד"ה לא יגמע. לבוש סל"ב.
שפו. ברייתא שם. טור ושו"ע שם.
שפז. משנה שם ורש"י ד"ה מטבל. טור ושו"ע שם.
שפח. ר"ן (לט, ב) סוד"ה ומהא. מ"א סקל"ו.
שפט. ראה רמב"ן תורת האדם שער המיחוש. וראה גם לעיל ס"א.
שצ. ראה גם לעיל שם וסוף ס"כ.
שצא. ט"ז סקכ"ד.
שצב. ראה בדי השלחן סי' קלח סק"ט, שכנראה נשמטה שורה שלימה מהכת"י, וצ"ל: אפילו מלאכה גמורה, ואם לא נחלש כל גופו מותר לעשות ע"י נכרי.
שצג. ס"ג וסי"ט (בנחלש כל גופו) וס"כ (בלא נחלש כל גופו).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.