לד

לד נקב שבמכה שכבר נפתח ובא להרחיבו בשבתשמב אפילו כל שהואשמג אסור אבל אם חזר ונסתם יש להסתפקשדמ אם מותר לחזור ולפתחו בשבת כבתחלה כמו שמותר לפתוח נקב שנסתם בכלי כמ"ש בסי' שי"דשמה וכן אותם שיש להם נקב בזרוע שקורין אפטור"א ונסתם הנקב קצת יש להסתפק אם מותר ליתן בתוכו קטנית שיפתח ורטייה מותר ליתן על האפטור"אשמו שהרי היא כמכה שנתרפאה שמותר ליתן עליה רטייה כמ"ש (בסי' זהשמז) ויש מי שאוסרשמח ליתן על האפטור"א (ויש לחוש לדבריו).

ואם יודע שמוציא דם כשמקנחה לא יקנחה בשבת דפסיק רישיה הואשמט אבל מותר להחליף בגד אחר שאם לא יחליף יסריח וגדול כבוד הבריות וגם יש לו צער מזהשנ במה דברים אמורים במכה זו שיש בה נקב אבל במכה שאין בה נקב אסור להחליף הבגד או הנייר (לפי) שמושך ליחה מהמכהשנא (בנטילתו אותם מעליה) ואסור משום מפרק כמו שיתבארשנב וכל שכן שלא יניח צוק"ר זל"ב על המכה שאין בה נקבשנג:

הערות

  1. שמב. מ"א סקל"ג ממשמעות השו"ע סכ"ח.
  2. שמג. ראה גם לעיל סי' שיד ס"ד.
  3. שדמ. מ"א שם.
  4. שמה. סעיף ו.
  5. שמו. מ"א שם.
  6. שמז. סל"א.
  7. שמח. מ"א שם ממשמעות הראב"ן.
  8. שמט. וכדלקמן סי' שלז ס"א וש"נ.
  9. שנ. מ"א שם.
  10. שנא. כנסת הגדולה הגב"י, בשם ספר הזכרונות זכרון ט (מלאכת הטוחן). הובא במ"א שם.
  11. שנב. סוף סנ"ד.
  12. שנג. מ"א שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.