טז
טז היה חולה שיש בו סכנה צריך בשר שוחטין לו ואין אומרים נאכילנו נבלה שהיא איסור לאו ואל נחלל עליו שבת שהיא איסור סקילהקלו כי השבת ניתנה לדחות כבר בהבערה ובבישולקלז ועוד שבנבלה עובר על כל כזית וכזיתקלח ואפילו כשאוכל פחות מכזית יש איסור מן התורהקלט בכל אכילה ואכילהקמ משא"כ בשחיטה אינו עושה אלא איסור אחד אע"פ שהוא חמורקמא ועוד שמא יהיה החולה קץ באכילת איסור ויפרוש ויסתכןקמב ומכל מקום אם החולה צריך לאכילה לאלתר והנבלה מוכנת מיד והשחוטה מתאחרת לו מאכילין אותו הנבלהקמג.
אבל אם הוא צריך להרתיח לו יין ימלא ישראל ויחם נכריקמד לפי המנהג שנתבאר למעלהקמה וישגיח עליו (עיין ביו"ד סי' קנ"גקמו וקנ"הקמז) שלא יגע בו קודם שירתיח ואף אם יגע בו אין בכך כלום כי אעפ"כ לא יהיה בו אלא איסור מדברי סופרים משא"כ כשיחם הישראל יעשה איסור של תורה ואין לחוש כלל שיקוץ החולה בו לפי שאין איסורו חמור כל כךקמח:
הערות
- קלו. ראב"ד הובא ברא"ש יומא פ"ח סי' יד ו ב"י ד"ה היה החולה. טור ושו"ע סי"ד.
- קלז. ראב"ד שם.
- קלח. ר"ן יומא (ד, ב) ד"ה וגרסי'. הובא ב"י שם. ט"ז סק"ו. וראה גם תניא אגה"ת פ"ז (צז, ב). אג"ק ח"ב ע' קיט. חט"ו ע' רה. לקו"ש חי"א עי' 67.
- קלט. מ"א סק"ט. ראה לקמן סי' תמב סכ"ח. סי' תריב סט"ז.
- קמ. ראה ט"ז סוף סק"ו. פמ"ג א"א סק"ט.
- קמא. ר"ן שם. מ"א שם. וראה מחנה יוסף שבת סי' מב ס"ו.
- קמב. רא"ש שם. ד"מ אות טו. ט"ז שם. וראה חידושי צ"צ לה, ד.
- קמג. ראב"ד שם. שו"ע שם.
- קמד. ראבי"ה סי' תקלא. הגהות מרדכי רמז תסז. ב"י סוף הסי' ד"ה כתב בהגהות.
- קמה. סוף סי"ג. וראה גם דרכי משה אות טו.
- קמו. אוצ"ל: סי' קכג. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ג.
- קמז. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שם ברמ"א ס"ג.
- קמח. רמ"א בדרכי משה שם, הובא ב מ"א ס"ק ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.