ג

הערות

1. לב. משנה לח , סוע"ב. טור ושו"ע ס"ג.
2. לג. תוס' שם ד"ה מעשה. טור ושו"ע שם. ובשבת – ראה לעיל סי' שיח סכ"ג.
3. לד. ר"ן שם (יח, סוע"א) בדעת התוס' שם בסופו. שו"ע שם.
4. לה. רב חסדא לט , רע"ב. תוס' ור"ן שם. ב"י ד"ה אמת בדעת הטור. לבוש ס"ג. מ"א סק"ד. אבל מצד זה שהמים מתחממים בשבת אין לאסור מאחר שהובאו בתוכו בהיתר מבעוד יום (מהדו"ב לסי' רנט ד"ה והנה ברמב"ן. וראה גם לקמן סוף הסעיף).
5. לו. ראה גם לעיל סי' שיח ס"ח. וראה לעיל סי' רנז קו"א סוף סק"ג: היינו כשהיא במקום הלוכה שאינה מתקררת לעולם אבל כשהם באמבטי או בכלי שני אין בהם איסור משום הטמנה ... משום דמתקררים והולכים. וראה לקמן סי' שיח סוף סכ"ג לענין בישול.
6. לז. סעיף א.
7. לח. תוס' לט, ב ד"ה מעשה בשם ה"ר שמואל מוורדין. ר"ן שם.
8. לט. משנה לח, סוע"ב. טור ושו"ע שם.
9. מ. ראה מ"א סק"ו.
10. מא. משנה שם. שו"ע שם.
11. מב. גמרא שם לט, ב. תוס' שם ד"ה אלא פניו.
12. מג. סעיף א, וכדעה הא' שם שמותר לרחוץ כל גופו במים שהוחמו מערב יו"ט (משא"כ לדעה הב' שם אין חילוק בין הוחמו בעיו"ט להוחמו ביו"ט).
13. מד. תוס' ור"ן שם. מ"א סק"ד. וראה מהדו"ב לסי' רנט (ד"ה על כן צריך לומר): דאף שנטמן ונתכסה מן העין יפה כברמץ ממש, אפילו הכי לא דמי לרמץ, שברמץ אין הנטמן בו מעורב כלל משא"כ במים שמתערבים במים.
14. מה. תוס' לח, ב ד"ה מעשה. מ"א שם. וראה מהדו"ב לסי' רנט (ד"ה והנה לרמב"ן) שביאור שיטת רש"י בזה, שאוסר מלאכה הנעשית מאליה בשבת כמו בגזירת משקין שזבו. וראה העו"ב תשנ ע' 108.
15. מו. ס"א וסי"ד.
16. מז. כדלעיל סוף ס"א.