ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק בהלכות שבתשכד דיני הכנת מאכל לבהמה בשבת ובו י"ב סעיפים:ה

ה

ה מחתכין נבילה לפני הכלבים^מב אפילו נתנבלה היום^מג ואין בה משום מוקצה אפילו לא היתה חולה כלל מבעוד יום^מד שלא היה דעתו עליה כלל לכלבים מבעוד יום^מה מפני שאין מוקצה בדבר שהסיח אדם דעתו ממנו אלא אם כן דחאו בידים כמו שנתבאר בסי' ש"י^מו.

במה דברים אמורים בנבלה הקשה^מז שאי אפשר להם לאכלה בלא חתיכה^מח ואפילו נאכלת להם ע"י הדחק בלא חתיכה^מט מותר לטרוח לחתכה להם יותר כמו שנתבאר למעלה^נ (ועיין (ס)סי' שכ"א אם מותר לחתוך בשר חי דק דק לפני העופות)^נא.

וכן אין חותכים שחת וחרובים לפני בהמה בין גסה בין דקה^נב מפני שהם ראויים להם בלא חתיכה^נג וכן כל כיוצא בזה:

הערות

מב. שם במשנה קנו, ב. טור ושו"ע ס"ז.
מג. כת"ק (רבי שמעון) במשנה.
מד. מר בריה דרב יוסף מה, ב לדעת רבי שמעון. ב"י ד"ה מחתכין לדעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש. שו"ע שם.
מה. ראה רש"י שם ד"ה הניחא.
מו. ס"ו וש"נ.
מז. גמרא קנה , רע"ב. שו"ע שם.
מח. שו"ע שם.
מט. ב"י ד"ה ודע ממשמעות ה רא"ש פכ"ד סי' ה. מ"א סק"ד.
נ. סעיף ד.
נא. ראה בקונטרס השלחן שחסר כאן סיום הענין, ובשו"ע שם: אבל אם היתה ראויה להם בלא חתיכה לא דמטרח במה שהוא ראוי לאכילה לא טרחינן.
נב. משנה שם קנה, א. טור ושו"ע ס"ח.
נג. גמ' שם לדעת רב יהודה. שו"ע שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.