ד
ד כל דבר שהמלח מועיל לו לשנות את טבעומו לרככומז או להקשותומח או להפיג מרירותומט וכיוצא בענין זה כגון צנוןנ ובצל ושוםנא וכיוצא בהםנב מדברים החריפיםנג שכשהם שוהים במלח הם מזיעים ויוצא מרירותםנד ונעשים קשיםנה וכן פולין ועדשים שנתבשלו בקליפתןנו שהמלח מרכך הקושי שיש בהם מצד קליפתןנז וכן מיני קשואים (שקורין אוגערקע"ס) חיין שהמלח מועיל להםנח וכן כל דבר שרגילים לעשות ממנו כבשיםנט אסור למלוח מהם יותר מחתיכה לבדהס כדי לאכלה לאלתרסא שכשהוא מולח ב' חתיכות יחד וכל שכן יותר הרי זה נראה ככובש כבשיםסב.
ואפילו חתיכה אחת של צנון וכיוצא בו אסור לטבלה במלח להשהותה הרבה במלחהסג כדי שיצא מרירותה אחר שתזיע כי זהו דומה לעיבודסד אבל מותר להטביל אפילו כמה חתיכות כל אחת ואחת לבדה ולהניחה לפניו כדי לאכלם לאלתר זו אחר זו בלי שיהוי כל כךסה ואף אם הן משתהין שעה מועטת ומזיעין קצת אין בכך כלוםסו ובלבד שלא ישהה אותם זמן ארוך אפילו באותה סעודה עצמה כגון מתחלת הסעודה עד סופהסז כדי שיזיעו הרבה שזהו דומה לעיבוד ואסור אפילו בחתיכה אחת לבדהסח.
ויש אוסריםסט להשהות כלל במלח אפילו שעה מועטת אפילו חתיכה אחת לבדה ולכן אסור לטבול ב' חתיכות אחת אחת לבדה ולהניחן לפניו לאכלן מיד זו אחר זו כי עד שיאכל הראשונה תשהה השניה במלחה ואינו מותר אלא לטבול חתיכה ולאכלה תיכף ומיד וכן נוהגיןע וכן הדין בכל דבר שהמלח מועיל לו ולפי סברא האחרונה אין הטעם במה שאסרו למלוח כמה חתיכות ביחד מפני שנראה ככובש כבשים אלא משום שעד שיאכל הראשונה תשהה השניה במלחה וכיון שהמלח מועיל לה הרי זה דומה לעיבודעא.
לפיכך מה שנהגו לחתוך צנון דק דקעב ונותנין אותו בקערה ומולחין אותו ושופכין עליו חומץ אין איסור בדברעג אע"פ שזהו דומה למולח הרבה חתיכות ביחד שאסור אפילו כדי לאכול לאלתר מכל מקום כיון שאין משהין אותן כלל במלח לבדו אלא שופכים עליהם מיד חומץ ומינים אחרים אינו דומה לעיבודעד וכל שכן אם שופכים שם שמןעה שהשמן מתיש את כח המלחעו ומכל מקום צריך ליזהר לשפוך את השמן או את החומץ תיכף ומיד אחר המליחהעז.
אבל מה שנוהגין קצת שעושין ירק (שקורין שלאטי"ן) שמולחין הירק תחלה בפני עצמו ומשהין אותו כך ומסננים המים שיוצאים ממנו ואח"כ מערבים אותו עם שמן וחומץ זהו איסור גמור ודומה יותר לעיבוד כיון שהוא ממתין עד שיקבל היטב המלחעח:
הערות
- מו. ט"ז סק"ה. ולא רק לתת טעם (כמו במיני קישואים דלקמן). וראה בדי השלחן סי' קכח סק"ב (באמצע).
- מז. ט"ז סק"ו. וראה גם לעיל ס"ב.
- מח. ראה רש"י קח, ב ד"ה אין מולחין.
- מט. ראה ט"ז סק"א.
- נ. ברייתא שם . טור ושו"ע ס"ג.
- נא. ט"ז סק"ב.
- נב. רמב"ם פכ"ב ה"י. ט"ז שם.
- נג. ט"ז סק"ה.
- נד. ט"ז סק"א.
- נה. רש"י שם.
- נו. טור ושו"ע ס"ו.
- נז. ט"ז סק"ו.
- נח. מ"א סק"ז.
- נט. ט"ז סק"ה לדעת הרמב"ם. מ"א סק"ז.
- ס. רש"י שם ד"ה מימלח. ר"ן שם (לט, א) ד"ה אין.
- סא. ט"ז סק"א.
- סב. רמב"ם שם. שו"ע ס"ג.
- סג. תרומת הדשן ח"א סי' נה, ממשמעות רש"י שם.
- סד. ט"ז שם.
- סה. תרומת הדשן שם. שו"ע ס"ד בשם יש מי שכתב.
- סו. ט"ז שם.
- סז. תרומת הדשן שם.
- סח. ט"ז שם.
- סט. ראב"ן סי' שנב. הובא ב אליה זוטא סק"ו. ב"ח ד"ה אסור. מ"א סק"ו.
- ע. ב"ח שם. מ"א שם.
- עא. עיין ב"ח ומ"א שם, אבל לפי דעת הט"ז שם צ"ע .
- עב. ראה לקמן סוף ס"י.
- עג. ראה בדי השלחן סי' קכח סק"ג. וראה לקמן סוף הסי' וש"נ.
- עד. ט"ז סוף סק"א.
- עה. שלטי הגבורים שם לט, רע"א. מ"א שם וסק"ז.
- עו. רש"י קח, ב ד"ה ואלו.
- עז. ראה ט"ז שם ומ"א שם.
- עח. ט"ז שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.